המוכתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוכתר
המוכתר 1993
המוכתר 1993
לידה 12 בינואר 1971 (בן 53)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קברט, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה מזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוכתר (גלעד פיליפ בן-דוד; נולד ב-12 בינואר 1971) הוא זמר-יוצר ואמן קברט שפועל מאז אמצע שנות השמונים של המאה ה-20. בין השאר העלה את המופעים, "הירח והפרתנון", "אימפריאל" ו"דרך כל בשר". בקול בס ובהופעה תיאטרלית והומור מושחז, יצר סגנון המשלב בין שפת הפיוט לבין עולם הדקדנס, ובין מוזיקה קברטית, לסגנונות של מוזיקה מזרחית, תימנית ואלקטרונית.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן דוד נולד בראשון לציון למשפחה ממוצא תימני והולנדי. את השפעתו המוזיקלית הראשונה שאב בילדותו מסבו החזן. בגיל 12 החל להופיע עם שיריו המקוריים בהרכב רוק, "שוקו וניל", לצד הזמר והגיטריסט ראם בשארי. הלהקה הופיעה באירועים בשיכון המזרח בראשון לציון, והשתתפה בתחרות שירים צרפתיים שערכה שגרירות צרפת בתל אביב.

בגיל 15, הופיע לראשונה בתל אביב כאורחם של יואב גל ונמרוד עילם. ההרכב הבא שהקים גלעד יחד עם אסף אמדורסקי, "בן-דוד בקני הסוף", כלל שירים כמו "אסיר נמלט" ו"חתכים מוארכים". באותו הרכב השתתפו קרני פוסטל (צ'לו), נמרוד עילם (סקסופון), אסף אמדורסקי (תופים), יריב הורוביץ (בס) והדס יוסיף און (קלידים). כעבור שנה הקליט בעזרת רוב חברי ההרכב ובעיבודו של שי ליפשיץ את שיריו הראשונים "צ'ארלי", ו"מוכתר המושלים". זו הייתה לידתו של "המוכתר", והפך מאז לשם המזוהה איתו, על הבמה ומחוץ לה.

ב-1989, העלה המוכתר במועדון הרוק רוקסן את תוכניתו "הימים הנוראים", בליווי הבסיסט קוזו אלמקיס מלהקת "החברים של נטשה". התוכנית כללה שירים מתוך סידור יום הכיפורים בלחנם התימני המסורתי, לצד שירים פרי עטו, כמו "התימני האחרון" ו"דיסקו מיסכן". יחד עם אלמקיס ואבשלום כספי (קלידים) העלה כעבור שנה את תוכניתו "שומר ציון" בעיבודו של כספי. השירים הושפעו עדיין ברובם מטקסטים יהודיים מסורתיים ומתפילות וכללו גם את "שלושה עשר העיקרים" אותם שר המוכתר על הבמה תוך שהוא קורא את המילים מתוך ספרו הפתוח של הרמב"ם.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכניתו הבאה "הירח והפרתנון" (1991), פרץ המוכתר לתודעת קהל רחב יותר. את שירי המופע, כמו "סלמה", "גבר אדירים" ו"חשמלית בודדת", בליווי האקורדיוניסט יהודה לזרוביץ', כתב בהשפעת השאנסון הצרפתי במהלך שהות בהולנד. המוכתר עורר עניין הולך וגובר בקרב תעשיית המוזיקה הישראלית שהחלה לפקוד את הופעותיו, והתגבש סביבו גרעין מעריצים נאמן. אך למרות זאת, הוא דבק בעשייה שבשוליים.

בקול בס עמוק, במנעד קולי רחב, ובגינוני הופעה ותנועה תיאטרליים שפושטים ולובשים צורה, שר המוכתר שירים שבוראים עולם סהרורי מתוך תחושות כאב, בדידות והומור שנון. כשעקבות השפה המקראית ממשיכים להתבטא בעולם הדימויים האישי שיצר. גבה קומה, קירח, לבוש תמיד בחליפה שחורה, מלווה באלומת אור בחושך, החל להופיע מעל במות מאולתרות, כשהוא מטפס מעל חדר כביסה על גג, או על מרזב בחצר אחורית של בר בדרום תל אביב, ואף מעלה מופע שלם כשהוא ניצב על שולחן קטן של בית קפה. כשתוכניתו הפכה לפופולרית, נהג לרוב לחדול מלהופיע, ולהתמסר לכתיבת שירים חדשים, עד שיצא בתוכנית חדשה באחד הברים של רחוב אלנבי, בעוד דבר הופעותיו עובר מפה לאוזן. כך, עד שהופעותיו התמלאו שוב בקהל. באופן הזה, בין 1990 ל-1993, יצא המוכתר בארבע תוכניות, כל אחת מהן בעלת רפרטואר חדש לגמרי.

באותה שנה העלה מופע קברטי נוסף, "חיילים וזונות". השירים, בהם "זהובת שיער", "ערוותה", "בורדו", "הרפס, זיבה איידס, עגבת ורגל תותבת", נכתבו אודות חיילים, זונות ומחלות מין שביניהם. את התוכנית עיבד והעלה בגרסה אלקטרונית (עם נתי משעלי בסיקוונסר וסינתי, מושון לוי בגיטרה חשמלית, ומיכאל שפירא בחצוצרה). בפעם השנייה, עיבד את התוכנית למופע אקוסטי מלווה בחצוצרה.

ב-1993, יצא המוכתר בתוכניתו "אימפריאל", המזוקקת והשלמה ביותר שלו עד אז כשהוא מלווה בנגן האורגן איליה קורלפ. התכנית שכללה שירים כמו, "דמעותי", "כדור המראות", "בלינצ'ס", "מדונה", וכמובן את שיר הנושא "אימפריאל"- סיפרה על מוות וחיים מנקודת מבטו של חולה איידס בימיו האחרונים במלון האגדי ברחוב הירקון. "באין רגליים, / מפני שמיים, / על גחוני אזחל./ סביב התפוח, / נחש פיתון, / ואנוכי מביט עליו" כך נפתח שיר הנושא, "אימפריאל".

ב-1994 הוציאה חברת התקליטים הד ארצי לאור את אלבומו הראשון "מסיבת ריקודים", ובו לקט משיריו בגרסת דאנס שעיבד נתי מישעלי. אך ערב הוצאת האלבום, עזב המוכתר את ישראל והשתקע בלונדון, ומאז 2002 בברלין. במהלך השנים הופיע במועדונים באירופה, חזר לביקורי-הופעות בישראל, במהלכם העלה את "לילות אלנבי" (1999), מבחר משיריו בעיבוד קלאסי ובליווי פסנתר כנף, עם הפסנתרן דורון בורשטיין, איתו גם העלה ב-2002 את התוכנית "Dirty little thing". במהלך אותן שנים הקליט עם ראובן פלח את הדיסק "אלנבי", הפיק 6 סינגלים באנגלית, וכתב מחזות ותסריטים (בהם, "תמנון שחור", "The fury of the gutted camel", ו"Inside a woman's handbag").

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 חזר המוכתר לפעילות מוזיקלית מלאה והעלה במועדון "לבונטין 7" תוכנית חדשה בעברית ובאנגלית בשם "אני אישה", עם שירים כמו "נוק נוק", "אני שרה לך", ו"Lidi's girl feat" אשר נכתבו מנקודת מבט נשית של טרנסווסטיט. התוכנית והדיסק, בהפקה עצמית מתוזמרת, מושפעים ממוזיקה אינסטרומנטלית עכשווית ומשירה תימנית. אלבום המשך, "אני אשה 2", יצא כעבור שלוש שנים. ב-2007 הפיק והוציא לאור את אלבומו ותוכניתו הבאה, "דרך כל בשר". אלבום אלקטרו-תימני רווי באווירת שתייה ושתיינות. ב-2008 השלים את פרויקט "מדונה אבבא": "פרויקט האמנים של האינטרנט סטאר", בביצוע המוכתר וזמרות אורחות. כמו כן יצא לאור אלבומו באנגלית "Social Club Metropolitan" ואחריו, "בית הבלינצ'ס".

ב-2009 יצא לאור האלבום "נבואה ותוף" שהוגדר על ידי יוצרו כ"אלבום ריקודים נבואי למסיבות המוניות או בודדות". האלבום, שזור במילות כאב, תוכחה חברתית וכמיהה לקירוב לבבות. הוא כולל שירים כמו "ירושלים", "פלשת", "שאנן", "עץ שתול על פלגי מים" ואחרים.

בשנה זו, לאחר שבע שנים בברלין, הוציא המוכתר לאור את "Schlagerwurst" ("נקניק להיטים"), אלבומו הראשון בגרמנית. 12 שירים מקוריים, בהשראת מוזיקת השלאגר, הז'אנר הגרמני העממי, המשלב שמאלץ, יורו-פופ ואהבת מולדת. האלבום נכתב בעזרת Softy, Manfred Niepel, Miri Kaempfer ו-Phong. "מלודיות קליטות להכאיב ותמלילים פשוטים עד גיחוך", במילותיו של היוצר, "פותחות את הדלת לעולם קירקסי ואירוני, שם דבר אינו אמיתי והכל אמיתי. בדיוק כמו לאכול נקניקיה בקארי כשאתה שרוי בבלק-אאוט".

במהלך השנים, השתתף המוכתר בסרטו של עמוס גוטמן "חסד מופלא" (1992), בדרמת הטלוויזיה "בן-גוריון" בבימוי גיל לבנברג (1997), בדרמה "חוזה לך ברח", בבימוי תומר גניהר ועידו ברלד, (2008), וב-2014 השתתף בסרט הקולנוע של נדב לפיד, "הגננת".

ב-2011 שב המוכתר לפעילות מלאה בישראל, הוציא לאור את אלבום הפרויקט "יפהדמארי", וכן כתב וביים את האופרה "איבון". האופרה עלתה בהצגות בכורה בפברואר 2013 בחללי התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, בכיכובה של דניאלה לוגסי ובהפקת פרינג' אופרה. ב-2014 עלה מחזהו של המוכתר ובבימויו, "חורשת עציצי הפלסטיק", בהשתתפות: טלילה וגנר בסן, איציק אבל, אנדריי דויטש, לייזה נובה, מיקי ברקן. הצגת הבכורה עלתה בתיאטרון קרוב במסגרת פסטיבל "האזרח כאן".

ב-2015 המוכתר חזר להופיע לראשונה לאחר היעדרות בת מספר שנים, בתוכנית חדשה, Electric Palm Tree. המופע עלה בישראל, בברלין וביפן, במסגרת Peach Moon Festival. במהלך אותה שנה, יזם את אירועי בית רעזר - בית תפילה, במרכזם פיוטים, מעשיות וניגונים בתחנה המרכזית החדשה. ב-2015 עלתה בכורת האופרה השנייה שכתב וביים, "הסכר" - אוטופיה קומית, מזרח-תיכונית, בתיאטרון הקאמרי. ב-2016 יצא אלבומו "הדוגמן" בו שכתב ושר ברוסית. ב-2017 עלתה בברלין בכורת "Null Stern Hotel" (מלון בלא כוכב), אופרת יחיד אלקטרונית של המוכתר, בבימויו ובכיכובה של זמרת האופרה ניבה אשד. האופרה יצאה לאור באלבום ב-2019 (עטיפה: אמיתי בן דוד), ועלתה בבכורה ישראלית ב-2019. (הועלתה שוב ב-2020 וב-2021 על במת הגדה השמאלית ובפסטיבל אינטימדאנס בתיאטרון תמונע). ב-2018, לראשונה מזה 11 שנה, (מאז תוכניתו "דרך כל בשר") יצא המוכתר עם מופע יחיד חדש בעברית, "זול ועליז". בתחילת 2019, לציון 30 שנות פעילות, יצא לאור הספר "המוכתר- אגודת נחשים" מבחר משיריו בהוצאת רסלינג ואלבום האוסף "דה בסט אוף 1988–2018". בשנת 2024, יצא לאור "המוכתר- אגודת נחשים ב'" ובו אסופת שירים נוספת פרי עטו.

בשנת 2021 יצא לאור האלבום "הומאז" המתעד את ההופעה החיה בבארבי (מועדון) שנערכה ב-10 ביוני 1999. ההופעה המשותפת עם המוזיקאי והפסנתרן דורון בורשטיין ציינה סוף של תקופה מיתולוגית בתולדות המוכתר. להיטי הזהב מ"הירח והפרתנון", "חיילים וזונות", "אימפריאל" קיבלו פרשנות חדשה ועשירה עם הפסנתר. בשנת 2022 עלה מופע הוודוויל "איסטרא בלגינא", יצירה קומית צבעונית השזורה בשירים ובקטעי ריקוד, מאת ובבימוי המוכתר, ובהשתתפותו לצד רונה טולדנו ואבישג זיו. בכורת המופע נערכה בתיאטרון הדופן בפתח תקווה. ב2023 יצא אלבומו XXXXX ובו שירים חדשים כמו "סודאן", "בליינים מפעם" ו"על גללי חזיר".

מופעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1984 - שוקו וניל
  • 1987 - בן דויד בקני הסוף
  • 1989 - הימים הנוראים
  • 1990 - שומר ציון
  • 1991 - הירח והפרתנון
  • 1991 - חיילים וזונות
  • 1993 - אימפריאל
  • 1999 - לילות אלנבי
  • 2002 - Dirty little thing
  • 2006 - אני אישה
  • 2007 - דרך כל בשר
  • 2008 - בית הבלינצ'ס
  • 2009 - נבואה ותוף
  • 2009 - Schlagerwurst
  • 2010 - בס"ד החתונה (עם חוני המעגל (אמן))
  • 2010 - קבל עם ועדה
  • 2011 - חורשת אשוחי הפלסטיק
  • 2012 - זר פרוץ זה
  • 2015 - Electric Palm Tree
  • 2015 - בית רעזר
  • 2018 - זול ועליז

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994 - מסיבת ריקודים (הד ארצי)
  • 2006 - אני אשה
  • 2007 - דרך כל בשר
  • 2008 - Social Club Metropolitan
  • 2008 - בית הבלינצ'ס
  • 2009 - אני אשה 2
  • 2009 - דרך כל בשר. מהדורת 2009
  • 2009 - נבואה ותוף
  • 2009 - Schlagerwurst
  • 2012 - יפהדמארי
  • 2016 - הדוגמן (ברוסית)
  • 2018 - זול ועליז
  • 2019 - דה בסט אוף 1988–2018
  • 2019 - Null Stern Hotel (בגרמנית)
  • 2021 - הומאז' (הופעה חיה עם דורון בורשטיין, בארבי, 10.6.1999)
  • 2023 - XXXXX

אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013 - "איבון", התחנה המרכזית החדשה, ת"א (פרינג' אופרה). מלחין ובמאי
  • 2015 - "הסכר", התיאטרון הקאמרי, ת"א. מלחין ובמאי
  • 2017 - "Null Stern Hotel" (מלון בלא כוכב), Neu West Berlin ברלין, מלחין ובמאי. זמרת: ניבה אשד פרנקל. בכורה ישראלית:2019- מרכז עינב ת"א / פסטיבל אינטימדאנס תיאטרון תמונע, 2021

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2014 - "חורשת עציצי הפלסטיק", תיאטרון קרוב, מחזאי ובמאי.
  • 2022 - "איסטרא בלגינא", תיאטרון הדופן, פתח תקווה. מחזאי ובמאי (מופע וודוויל).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019 - "המוכתר-אגודת נחשים", מבחר משיריו, עורך: עידן צבעוני. הוצאת רסלינג
  • 2024 - "המוכתר-אגודת נחשים ב'", מבחר שני משיריו. הוצאה עצמית

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008 - "הירח והפרתנון", מועדון אליזבת, 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]