הנריק סלביק
 | |
| לידה |
16 ביולי 1894 Szeroka, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
23 באוגוסט 1944 (בגיל 50) גוזן, אוסטריה |
| מדינה |
פולין |
| מקצוע |
דיפלומט, עובד סוציאלי, עיתונאי, פוליטיקאי |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | הנריק סלביק |
  | |
הנריק סלביק (בפולנית: Henryk Sławik; 1894, יסטשמביה-זדרוי שבדרום פולין – 1944, מאוטהאוזן) היה פוליטיקאי, עובד סוציאלי, דיפלומט וחסיד אומות העולם מפולין שנרצח על ידי הגרמנים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלביק נולד בעיירה בשלזיה. הוא למד בגימנסיה ולאחר מכן התגורר בפשצ'ינה (Pszczyna). במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי. לאחר המלחמה היה מפעילי המפלגה הסוציאליסטית הפולנית (Polska Partia Socjalistyczna, PPS), היה עורך עיתון ופעל לטובת סיפוח שלזיה לפולין בעת משאל העם בשלזיה העילית (אנ'). הוא היה נשיא סניף אזורי של אגודת עובדים צעירים. בשנת 1928 נישא לידוויגה פוז'יצקה. הוא המשיך לפעול במסגרות סוציאליסטיות והיה מתנגד של הסנאציה. בין השנים 1934–1939 היה סלביק נשיא אגודת העיתונאים הפולניים בשלזיה ובזגלמביה.
פעולותיו להצלת יהודים בפולין הכבושה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם כיבוש פולין על ידי גרמניה בספטמבר 1939 חצה סלביק את הגבול להונגריה. הוא נעצר ונכלא במחנה שבויים בהונגריה. הוא יצר קשר עם משרד הפנים ההונגרי והשנים יצרו ועדה אזרחית לסיוע לפליטים מפולין, בהם נוצרים ויהודים. בניגוד לפקידים אחרים בוועדה זו, סלביק לא הפלה בין יהודים ונוצרים. בסיוע אנשים מהצלב האדום בהונגריה סיפק סלביק ליהודים מסמכי זהות נוצריים מזויפים ושיכן יהודים במחנות פליטים בהונגריה. בין יהודים אלה היו גם ילדים יתומים. הוא ארגן בית ספר בעיר ואץ בהונגריה עבור ילדים יהודים יתומים, ויצר קשר עם הנציג בהונגריה של הממשלה הגולה של פולין, כדי לבקש סיוע עבור ילדים אלה. בית ספר זה החל לפעול בספטמבר 1943, תחת חסות ממשלת פולין הגולה. כל הילדים שלמדו בבית הספר וכן אנשי הצוות קיבלו מסמכי זהות מזויפים. פרנצישק שבידר היה המנהל, ומריה טומנק הייתה אחת המורות.
במרס 1944 פלשה גרמניה הנאצית להונגריה. כדי להקנות לבית הספר מראה יותר נוצרי, החלו התלמידים והמורים בבית הספר להשתתף באופן סדיר בטקסים נוצריים בכנסייה המקומית. בסך הכל הציל סלביק כ-30,000 איש, בהם כ-5,000 יהודים. בשלב מסוים הועברו השוהים בבית הספר לבודפשט ושם שוכנו בבתים פרטיים. בתום המלחמה חזרו חלק מהתלמידים לפולין, ויתרתם היגרו לישראל ולארצות הברית.
סלביק עצמו נעצר עם הפלישה הגרמנית, הועבר למחנה הריכוז גוזן בגרמניה ובאוגוסט 1944 נרצח. לפני שנרצח עונה כדי שימסור פרטים על שותפיו למעשי ההצלה, אך לא הסגיר איש.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977 הכיר יד ושם בסלביק, בפרנצישק שבידר ובמריה וסקובסקה-טומנק בתור חסידי אומות העולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילותו של סלביק, באתר "יד ושם" (באנגלית)
