הפועל ראשון לציון (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפועל ראשון לציון
מידע כללי
כינוי ראשוניה
תאריך ייסוד 1940
אצטדיון אצטדיון הברפלד, ראשון לציון
(תכולה: 6,000)
בעלים עירייה עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר אריאל אברם
מאמן עופר טסלפפה
ליגה הליגה הלאומית
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפועל ראשון לציון הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר ראשון לציון, המשחק בליגה הלאומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הכדורגל הפועל ראשון לציון הקים התארגנות לראשונה בשנת 1928. בשנותיה הראשונות הקבוצה התחרתה בעיקר בטורנירים קטנים ובליגות חובבניות. כעשור לאחר הקמתה השתתפה לראשונה בטורניר הגביע הארץ-ישראלי 1939 והודחה בשלב רבע הגמר. הקבוצה נוסדה רשמית בשנת 1940 ונרשמה בהתאחדות לכדורגל. ב1941 הודחה בשלב חצי הגמר של הגביע הארץ-ישראלי, והשתתפה בליגה הבכירה החל מעונת 1941/1942 ולאורך שנות ה-40. וב1946 הודחה בגמר מול מכבי תל אביב במפגש כפול כשהפסידה 6:1 בסיכום שני המשחקים. במסגרת מדינת ישראל הקבוצה השתתפה לראשונה בגביע המדינה של עונת 1949/1951.

בליגה הבכירה בישראל השתתפה הקבוצה לראשונה בעונת 1949/1950, עונת הבכורה של ליגת הכדורגל לאחר קום מדינת ישראל. בקבוצה שיחק שוער נבחרת ישראל יעקב חודורוב אך בסוף עונת 1951/1952 ירדה, יחד עם יריבתה העירונית, מכבי ראשון לציון, לליגת המשנה. רק לאחר 26 שנים, בתום עונת 1977/1978 (עם המאמן אורי הילמן) בליגה הארצית, שבה הפועל ראשון לציון לליגה הראשונה למרות שסיימה רק במקום הרביעי, בעקבות החלטה על הגדלת הליגה על ידי ההתאחדות.[1][2] הקבוצה ירדה חזרה לליגת המשנה עונה אחת בלבד לאחר מכן, ושבה בחזרה לליגה הבכירה ב-1980/1981, ואף הצליחה לסיים את עונת המשחקים במקום השישי ורשמה את הישג השיא שלה בליגה הבכירה. בעונה זו שיחקו בקבוצה הכוכבים המקומיים אלי מדואל, בן ציון פנקס, אפריים ויימן, גדעון פוקסיניאנו, נחום יעקובי ואיתן שלום הצעיר. אולם שנה מאוחר יותר ב-1981/1982, ירדה הקבוצה פעם נוספת לליגה השנייה ומאז תקעה יתד בליגה זו ונשארה בו עד סוף העשור.

בסוף עונת 1989/1990 בליגה הארצית, ירדה הקבוצה לליגה השלישית. הקבוצה שיחקה במשך שלוש עונות בליגה השלישית עד שהצליחה לשוב לליגת המשנה. גדעון דמתי, אשר שיחק בנבחרת ישראל ושמשון תל אביב, היה מאמן הקבוצה בתקופה זו. ובשער עמד שביט אלימלך לימים שוער הפועל תל אביב ונבחרת ישראל.

הגדלת מעורבות העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 שונה שמה של הקבוצה להפועל עירוני ראשון לציון, ובמקביל החלה עיריית ראשון לציון לגלות מעורבות רבה יותר בקבוצה. מנגד, קטנה המעורבות הישירה של מרכז הפועל. אחת התוצאות הייתה נטישת "אצטדיון הפחים" הישן ומעבר לאצטדיון חדש ומודרני, אצטדיון הברפלד, שנמצא במערב העיר. המעבר של הקבוצה למערב העיר סימן את ההתרחקות שלה מן השכונות הממוקמות במרכז העיר ובמזרחה, ובהן שכונות שיכון המזרח ונחלת יהודה. המעבר והזיהוי של הקבוצה עם העירייה ומקורביה הביא לנטישה של אוהדים רבים את הקבוצה.

בסוף עונת 1993/1994 עלתה הקבוצה לליגה הבכירה - הליגה הלאומית, לראשונה לאחר 13 שנים בליגת המשנה - מהמקום הראשון ובהפרש של 9 נקודות. בשנת 1996 העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, שם הפסידה 4:1 למכבי תל אביב. מכיוון שמכבי תל אביב זכתה גם באליפות, השתתפה עירוני ראשון לציון לראשונה בתולדותיה במסגרת אירופית - גביע אירופה למחזיקות גביע, אך בסיבוב המוקדם הודחה על ידי קונסטרוקטורל קישינב ממולדובה.

באמצע שנות התשעים נודעה הקבוצה כקבוצת מרכז טבלה טיפוסית בליגה הבכירה, ולמעשה היו אלה ימי השיא שלה. שחקניה הבולטים של הקבוצה באותן שנים היו דני אלברט, ניר שיקווה, ניסן קפטה, ואודי כבודי.

בעונת 2000/2001 הייתה הקבוצה המועמדת הוודאית לירידה בשל מאבקי הכוחות על שליטה בקבוצה בין הבעלים ליאור שחר לבין העירייה, שרצתה לנהל באופן מוחלט את הקבוצה, תוך הגשות בג"ץ על ידי שני חברי מועצת העיר, חמי דורון ודב צור (שינהל את הקבוצה כעבור שנה עם דוד ביטן). באותה עונה אף הפסידה הקבוצה בתבוסת השיא שלה בהיסטוריה, 10-1 למכבי תל אביב. אף על פי כן הצליחה הקבוצה לשרוד ולהישאר בליגה, בעיקר הודות ליכולתו של החלוץ הגאורגי קלימנטי ציטאישווילי בשלביה האחרונים של העונה.

בעונת 2001/2002 העמידה הקבוצה סגל שכלל בין היתר את אייל בן עמי מהפועל תל אביב, הקשר הבוסני סיאד חלילוביץ' והחלוץ שי הולצמן. למאמן מונה גיורא שפיגל, אך למרות פתיחת עונה מוצלחת, לא התעלתה הקבוצה מעבר למרכז הטבלה וסיימה במקום התשיעי. הקבוצה המשיכה לשחק בליגה הראשונה עוד עונה תחת הדרכתו של כוכב הקבוצה בעבר, איתן שלום, ובסוף עונת 2002/2003 ירדה הקבוצה חזרה לליגת המשנה, לאחר שסיימה במקום האחרון בליגת העל. שלוש שנים לאחר מכן נשרה לליגה השלישית.

בעונת 2006/2007 חילקה הנהלת הקבוצה מאות מנויים לאוהדי הקבוצה על מנת שיגיעו לתמוך בה בעקבות מאבקיה על העלייה לליגה הלאומית, ואכן, ב-18 במאי 2007 הבטיחה עירוני ראשון לציון את חזרתה לליגת המשנה, שנה אחת בלבד לאחר הירידה לליגה הארצית, כשבמשחק העלייה הביסה הקבוצה 0–4 את מכבי באר שבע.

על מנת לחזור לליגת העל, צירפה הקבוצה שחקנים רבים בקיץ 2007, אך נכנסה לבעיות תקציביות קשות במהלך העונה, ולקראת סיום העונה נאבקה על ההישארות בליגה השנייה. במחזור הסיום אירחה הקבוצה את הפועל בני לוד למשחק בו הייתה חייבת לנצח, אך שער שוויון שספגה הקבוצה שש דקות לסיום המשחק עלה לה בירידה חזרה לליגה הארצית.

ההפרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2008 נרכשו הבעלות וזכויות הניהול של המועדון על ידי אנשי העסקים רביב ספיר ורון חדד. קבוצת הרכישה שילמה מיליון שקלים לעיריית ראשון לציון עבור הרכישה, והעירייה מצידה התחייבה לכסות את כל חובות העבר שעמדו על פי ההערכות על סכום של כ-6 מיליון שקלים וכן לתמוך במחלקת הנוער של המועדון בסכום של כ-800 אלף שקלים בשנה. בעקבות המהלך הקבוצה שינתה את שמה וחזרה לשם המקורי - הפועל ראשון לציון.

ב-7 במאי 2009 חזרה הקבוצה לליגה הלאומית, לאחר עונה אחת בלבד בליגה הארצית, לאחר שניצחה 0–5 את הפועל אום אל-פחם שנותרה בסוף המשחק עם 6 שחקנים, והמשחק הופסק בדקה ה-30.

בסוף עונת 2010/2011 עלתה הקבוצה חזרה לליגת העל מהמקום השני לאחר 8 עונות, עם ניצחון ביתי 1-2 על הפועל רמת השרון בתוספת איבוד נקודות של השנייה, הפועל כפר סבא, באותו המחזור. הקבוצה נשרה בחזרה לליגה הלאומית בתום עונה אחת בלבד מהמקום ה-15 מתוך 16.

בעונת 2012/2013 סיימה הקבוצה במקום השישי בליגה הלאומית. ב-4 בדצמבר 2012 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בתואר - גביע הטוטו לליגת המשנה, לאחר ניצחון 4–5 בפנדלים על הפועל רעננה. באותה עונה הגיעה הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה, לאחר שברבע הגמר הדיחה את מחזיקת הגביע הפועל תל אביב.

בסוף עונת 2013/2014 עזב ספיר את הקבוצה, אשר חזרה לבעלות העירייה. ב-11 במאי 2015 רכש שחקן העבר אייל ברקוביץ' את הקבוצה מידי העירייה, תמורת תשלומים של 125,000 ש"ח כל שנה במשך 10 שנים.[3] במהלך עונת 2018/2019 הכריז אייל ברקוביץ' על כוונתו לעזוב את המועדון והחל חיפוש אחר בעלים חדשים.

ב-20 ביולי 2019 רכש עמוס לוזון את המועדון תמורת 1.8 מיליון שקל וכיסוי החובות שהשאיר אחריו ברקוביץ'. ב-23 בנובמבר 2023 עזב את המועדון והחזיר את ניהול המועדון לעירייה.[4]

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-5 בפברואר 2024
מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער מתן עמבר
2 ישראלישראל מגן ויקי כחלון
3 ישראלישראל מגן טל מכלוף
4 ישראלישראל מגן רועי זריהן
5 ישראלישראל מגן עמית מוסרי
6 ישראלישראל קשר שי אייזן
7 ישראלישראל קשר אוראל באייה
8 ישראלישראל קשר משה סמל
9 ישראלישראל חלוץ יובל ששון
10 ישראלישראל קשר עדן דהן
11 ישראלישראל קשר דניאל צדיק
12 ישראלישראל קשר סהר רביבו
14 חוף השנהבחוף השנהב מגן קויה מבאה
15 ישראלישראל קשר וובה בראון
16 ישראלישראל קשר אילון אלימלך
מס' עמדה שם
17 ישראלישראל מגן איאס מסאלחה
18 ישראלישראל מגן מור אדרי
19 ישראלישראל חלוץ אמיר אלטורי
21 אוגנדהאוגנדה חלוץ לוואגה קיזיטו
22 ישראלישראל שוער דביר ניר
23 ישראלישראל מגן דניאל בוהדנה
26 ישראלישראל קשר גל קולני
27 ישראלישראל מגן בני טרידובסקי
32 ישראלישראל מגן שחר ברנע
40 זמביהזמביה מגן גיפט אמפאנדה
45 ישראלישראל קשר שון מלכה
55 ישראלישראל שוער ליאור גליקליך
77 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו חלוץ ברהם קבאלה
98 ישראלישראל חלוץ יואב תומר
99 ישראלישראל קשר נס זמיר

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי ישראלישראל עופר טסלפפה
עוזר מאמן
מאמן שוערים ישראלישראל יעקב אסייג
מאמן כושר

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע המדינה

גביע הטוטו לליגת המשנה (2):

  • 2012/2013, 2022/2023

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 232 - 234, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל ראשון לציון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]