הפלגה בשבת
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך אינו דן כלל בתפעול ספינות מודרניות בשבת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך אינו דן כלל בתפעול ספינות מודרניות בשבת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
איסור הפלגה בשבת הוא איסור מדרבנן לצאת בימי רביעי, חמישי ושישי להפלגה אשר תימשך בשבת. האיסור הוא רק בהפלגה לצורכי רשות, כמו טיול, וחל גם כאשר המלחים הם גויים.
טעמי האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסורי שבת, בין דאורייתא ובין דרבנן, חלים ביום השבת בלבד, ולפיכך, מותר לכאורה לצאת ביום שישי לדרך בה יצטרך האדם לחלל שבת באונס. אלא שהדין אוסר על יהודי להיכנס מלכתחילה למצב בו יצטרך לחלל שבת. על כן, קבעו חכמים שכבר מיום רביעי צריך היהודי לתכנן מעשיו כך שלא יבוא לידי חילול שבת בשבת הקרובה. לכן, אסור לצאת להפלגה בימי רביעי, חמישי ושישי לצורכי רשות, כטיול.
טעמי האיסור הם כדלקמן:
- יש חשש שמא ייווצר מצב של פיקוח נפש, ויצטרך היהודי לבצע מלאכות האסורות מדאורייתא כדי לסייע בהשטת הספינה.[1]
- אם מחצית מן הנוסעים בספינה הם יהודים, נמצא שבשבילם עובדים המלחים הגויים בשבת, ומדרבנן אסור ליהודי ליהנות ממלאכת גוי בשבת.[2]
- אם תשוט הספינה במים רדודים, במקום שאין 10 טפחים בין הספינה לקרקעית הים, עוברים בהפלגה על איסור יציאה מתחום שבת.[3]
- רבים מהנוסעים בספינה סובלים בימי ההפלגה הראשונים ממחלת ים, ונמצאו מבטלים מצוות עונג שבת.[4]
- כדי שיהיה מותר לטלטל חפצים בכל האנייה צריך לעשות עירוב חצרות בין היהודים בפת, וקודם לכן גם לשכור מבעל הספינה הנכרי את רשותו[5], דבר שבפועל לא מבוצע[6].
בשבת עצמה אסור לעולם לצאת להפלגה (אפילו לדבר מצווה), מפני גזירה שגזרו חכמים שמא יבוא האדם לתקן לעצמו כלי שיט בשבת.[7]
היתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצב בו אין חשש לכל ארבעת הטעמים דלעיל, כגון שמלחי הספינה ורוב נוסעיה גויים, וההפלגה נעשית במים עמוקים (מעל עשרה טפחים), ומסתבר שבגלל גודלה של הספינה לא יחלו הנוסעים במחלת ים ויוכלו לקיים מצוות עונג שבת, יש שהתירו לצאת להפלגה בשלושה הימים הסמוכים לשבת, אף שתימשך אף בשבת עצמה[8]. אולם אחרים חלקו וסברו שבכל אופן ניתן להתיר זאת רק לצורך מצווה[9].
בשלשת ימי השבוע הראשונים מותר לכתחילה לצאת להפלגה, אף כשיש חשש לטעמים האמורים לעיל, וגם שלא לצורך מצווה, אף אם ידוע שבוודאות תמשיך ההפלגה גם ביום השבת, מפני שבימים אלה אין צריך האדם להגביל מעשיו מחשש שמא יגרום לו חילול שבת או ביטול מצוות עונג שבת.
בספינות המודרניות בימינו, בהם כל המערכות חשמליות, כולל מערכות המים, הדלתות, מצלמות אבטחה וכדומה, יש שכתבו[10] שאין אפשרות להימנע מחילול שבת באופן אקטיבי, ועל כן אין היתר אפילו לשהות על ספינה, ובמיוחד הדבר אמור בספינות נופש[11]. עם זאת, בספינות רבות מתחשבים בשומרי השבת, ונמצאים פתרונות הלכתיים חלקיים[12] לשמירת שבת כהלכתה.[13]
הפלגה לצורך מצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם ההפלגה היא לצורך מצווה, כדוגמת הכנסת כלה או פדיון שבויים, מותר לצאת להפלגה אפילו בערב שבת. יש מן הפוסקים הסוברים שגם במצב כזה צריך להתנות היהודי עם בעל הספינה הגוי שהספינה תעגון בשבת, ואם בעל הספינה לא יסכים, אסור ליהודי להפליג[14]. אך לדעת רב הפוסקים, גם אם בעל הספינה יסרב, מותר להפליג עמו לצורך המצווה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רז"ה
- ^ רמב"ן
- ^ רבינו חננאל
- ^ רי"ף
- ^ סוף סימן שפ"ב בית יוסף בשם שבולי הלקט, רמ"א
- ^ שו"ת שבות עילם עמ' 35
- ^ מסכת ביצה, לו ע"ב, שולחן ערוך, סי' של"ט סע' ב'
- ^ הגר"ע יוסף, יחוה דעת ו,טז.
- ^ ציץ אליעזר א,כא.
- ^ הלכה ברורה חלק י"ג עמוד שיז, שו"ת שבות עילם עמ' 31
- ^ שו"ת שבות עילם עמ' 31
- ^ לעת עתה לא נמצאו עדיין פתרונות לשאלת מערכות המים שעובדות על חשמל, לבעיית עירובי חצרות שהובאה לעיל, ולעוד שאלות הלכתיות
- ^ יעקב מאור, שו"ת על שייט, באתר Jewish Traveler ותוליכנו לשלום, 2018-10-26
- ^ מגן אברהם