הקטור חוסה קמפורה
 | |||||
| לידה |
26 במרץ 1909 מרסדס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1980 (בגיל 71) מקסיקו | ||||
| מדינה | ארגנטינה | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה הלאומית של קורדובה  | ||||
| מפלגה | המפלגה החוסטיסיאליסטית | ||||
| בן או בת זוג |
María Georgina Acevedo | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
קולר מסדר איזבלה הקתולית (1973) | |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
הקטור חוסה קמפורה (בספרדית: Héctor José Cámpora; 26 במרץ 1909 - 18 בדצמבר 1980) היה רופא ופוליטיקאי ארגנטינאי, כיהן למשך תקופה קצרה כנשיא ארגנטינה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר מרסדס להורים ממוצא איטלקי, למד רפואת שיניים באוניברסיטה הלאומית של קורדובה והיה שם למנהיג של הסטודנטים, לאחר לימודיו התגורר בעיר סן אנדרס דה חילס ובשנת 1937 התחתן שם, הוא שימש פעמיים בעירו בתפקיד ראש העיר.
הקטור חוסה קמפורה החל בפעילותו הפוליטית כחבר המפלגה השמרנית (conservadurismo). בשנת 1945 הצטרף לפרוניסטים, נתן תמיכה ללא תנאי בממשלתו של חואן דומינגו פרון וכיהן כנשיא בית הנבחרים בין 1948 ל -1952. לאחר ההפיכה הצבאית בשנת 1955 נעצר יחד עם מנהיגים פרוניים נוספים, אך נמלט לגלות בצ'ילה.
בשנת 1971 הוא נבחר כנציג הראשי בארגנטינה של פרון, אשר סמך על נאמנותו הקיצונית. בשנת 1973 נפסל פרון כמועמד לנשיאות על ידי הדיקטטורה היוצאת וסידר כי קמפורה יתפוס את מקומו כמועמד. לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות הוא ניסה לשווא למצוא איזון בין השקפותיהם של הפרוניסטים הצעירים לסיעות השמרניות יותר, אישר חנינה לאסירים פוליטיים וחידש את היחסים הדיפלומטיים עם קובה. קרבתו לשמאל הובילה אותו לעימות עם האגף הימני הקיצוני של המפלגה. עם זאת, ללא תמיכתו של פרון ותחת לחץ פוליטי עצום כמו גם לחץ מצד איגודי העובדים, הוא התפטר מתפקידו ופתח את דרכו של פרון להיות נשיא. לאחר מכן מונה לשגריר במקסיקו, וחזר לביתו בשנת 1975. לאחר ההפיכה הצבאית ב -1976 נאלץ קמפורה למצוא מקלט בשגרירות מקסיקו. קמפורה התגורר במקסיקו עד מותו ב-18 בדצמבר 1980.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקטור חוסה קמפורה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ENCYCLOPEDIA.COM, Cámpora, Hector José (1909–1980)
