הרוג מלכות
הרוג מלכות הוא מונח במסורת היהודית המתייחס לכל יהודי שנהרג על ידי שלטון זר, לרוב בשל יהדותו. המונח התייחס לראשונה להרוגים בגזירות השמד ברומא העתיקה.
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי הרוג מלכות מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי[1] ובשעתו יוחס לאותם יהודים שהוצאו להורג על ידי השלטון הרומאי בתקופת השמד. מספרם של ההרוגים רב ועל פי המחקר המודרני עולה על 100,000. בין "הרוגי המלכות" היו עשרה חכמים ומנהיגי ציבור מדור התנאים שהוצאו גם הם להורג, במקורות היהודיים השונים הם מכונים עשרת הרוגי מלכות. עקב מעמדם הרם והכבוד הרב שרחש להם העם באותה התקופה הקפידו הרומאים שההוצאות להורג תהיינה גם מייסרות וגם מבזות ומטרתן לא הייתה הרג גרידא. שיטות ההוצאה להורג מתוארות בתלמוד הבבלי ובירושלמי ובמקורות יהודיים נוספים. המפורסם שבעשרת הרוגי מלכות היה רבי עקיבא שע"פ המקורות בשרו סורק במסרקות ברזל.
בחוק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחוק הישראלי בתיקון ל"חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם", הורחב המושג של הרוג מלכות גם לאנשים שהומתו על רקע פעולותיהם הציוניות בידי משטר של מדינה זרה. משפחתו של הרוג מלכות זכאית להטבות שונות שניתנות לה על ידי המדינה. על פי הביטוח הלאומי, משפחתו של הרוג מלכות זכאית לשיעורי התגמול לפי חוק משפחות החיילים שנספו במערכה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרוג מלכות, באתר כל זכות
- שמעון כהן, ישראל מצדיעה להרוגי מלכות ואסירי ציון, באתר ערוץ 7, 14 בספטמבר 2008
- מידע על גליונית זיכרון הרוגי מלכות, באתר התאחדות בולאי ישראל
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ', עמוד א': "הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. הביטוי עצמו מוזכר כבר במסכת שמחות (פרק ב הלכה ט ועוד)