הרטיטי את לבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרטיטי את לבי
מידע כללי
מאת חנוך לוין
שפת המקור עברית
סוגה מחזה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה
תאריך הוצאה 2005
מספר עמודים 72
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002512873
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרטיטי את לבי היא קומדיה שכתב חנוך לוין והשלים אותה בשנה האחרונה לחייו. המחזה התפרסם לראשונה בספר שיצא לאור בשנת 2005 (כשש שנים לאחר פטירתו של לוין) בסדרת "הספרייה הקטנה" (סדרת-בת של הספריה החדשה) של הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה.

בנובמבר 2007 עלה המחזה לראשונה על במת התיאטרון הקאמרי, בבימוי אודי בן-משה. בהצגה שיחקו רמי ברוך, מירב גרובר ותמר קינן (לסירוגין), גדי יגיל, ג'יטה מונטה ואסף פריינטא. את המוזיקה להצגה הלחינה קרן פלס.

החל ממאי 2022 מועלה המחזה בתיאטרון הבימה, בבימויה של מירי לזר. בהצגה משחקים בן יוסיפוביץ, יעל לבנטל, עמי סמולרצ'יק, מאיה מעוז, שחר רז, ניל משען וזוהר בדש. את המוזיקה להצגה הלחין אוהד חיטמן.

המחזה מחולק לשלוש מערכות לפי עונות השנה: אביב, קיץ וסתיו; אך המחזה לא מבהיר האם אלו עונות קונקרטיות בשנה אחת, או עונות מטאפוריות בחייהן של הדמויות.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השופט לַמְקָה
  • לָלָלָלָה,אהובתו
  • פְּשׁוֹנְיַאק,ידידו
  • כָּכָה-כָּכָה, אשת פשוניאק
  • בַּרְבַּסְפַּסְקוּאָה, מחזר צרפתי
  • טָטָרֶלָה, מחזר איטלקי
  • חוֹרְחֶחֶלִיטוֹ, מחזר ספרדי
  • נָאזִים בֵּיי, מחזר טורקי
  • לוּפָּץ בּוֹבִּיץ, מחזר יוגוסלבי
  • הָאגִ'י נוֹגָ'ה, מחזר אלבני
  • חָרוּז פַרְדוּכִי, מחזר מקומי
  • שלושה כושים זקנים

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקה מפני שאהבה... אהבה... אהבה...
פאוזה. בקול קטן ושבור
אהבה.
פשוניאק מוחה דמעה מעינו
מימי לא שמעתי מונולוג יפה מזה על אהבה.

בתחילת הסיפור מספר השופט למקה לפשוניאק על האהבה בינו לבין הזמרת ללללה. מדי מוצאי-שבת בשמונה מסכימה ללללה להיפגש עם למקה בדירתה. עקב השיחה מחליט למקה לבקר את ללללה למרות שאין זו השעה שבה הם בדרך כלל נפגשים. ללללה לא מזהה את למקה בתחילה ומפגינה ניכור כלפיו. למקה רוצה להציג את שמלתה של ללללה בפני פשוניאק ומגלה את ברבספסקואה בארונהּ. ללללה מסבירה שיש לה יבלת איומה על הרגל שמפריעה לה בשירתה וברבספסקואה הוא הפדיקוריסט שמטפל בה, וכדי שלמקה לא יראה אותו כורע ואוחז ברגלה היא הסתירה אותו בארון. בתמונה הבאה פוגש למקה את ללללה עם טטרלה ברחוב מגוריה והיא מציגה אותו כפרופסור מומחה לאף-אוזן-גרון שעושה לה אינהלציה אחרי הופעות. למקה הולך לבית ידידו פשוניאק ושואל אותו ואת אשתו ככה-ככה על אינהלציה. תוך כדי כך מתגלים יחסיהם העכורים של פשוניאק וככה-ככה אשר מתלוננים זה על זו. בתמונה הבאה למקה שוב מחכה ברחוב מתחת לדירתה של ללללה ופוגש אותה בשלוש לפנות-בוקר עם טטרלה, ברבספסקואה וחורחחליטו, אותו היא מציגה כפסנתרן שלה. ללללה אומרת שהיא נוסעת עם שחר לסיבוב הופעות ב"ריביירה" ומבקשת לדבר איתו גלויות. למקה מסרב לשמוע את דבריה ומבקש להמשיך לבוא אליה מדי מוצאי-שבת בשמונה.

קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקה ופשוניאק נפגשים ולמקה מספר שללללה חזרה מ"הריביירה" של קפריסין, פיטרה את שלושת מלוויה ושכרה את שירותיהם של מאמן הכושר לופץ בוביץ, ההומיאופת האג'י נוג'ה ונגן האקורדיון נאזים ביי במקומם. בשעה שללללה נעדרה התחיל למקה לקחת קורס בפדיקור ובכוונתו להתחיל גם קורס באינהלציה על מנת לפטור אותה מתלותה בבעלי מקצוע זרים. מלבד הלימודים הוא מבלה את מרבית ימיו בציפייה מתחת לחלונה. פשוניאק אומר ללמקה שהוא דיבר עם ללללה והיא לעולם לא תהיה שלו. למקה מיד חושד בידידו ומרחיק אותו ממנו. ללללה, שהוסיפה לפמלייתה שלושה כושים זקנים מג'מייקה, מודה בקור-רוח שהייתה עם פשוניאק מתחת לאפו של למקה כל הזמן. למקה מגלה שפשוניאק עזב את ככה-ככה ועבר להתגורר במלון זול על שפת הים. הוא מגיע לשם ומזמין אותו לדו-קרב לחיים ולמוות בשעה שככה-ככה מתחננת בפניו לחזור אליה. לאחר מכן פוגש למקה את ללללה ברחוב מגוריה. היא מספרת שמלוויה עזבו אותה והיא נשארה עם שלושת הכושים וכעת הם יוצאים להפלגה נוספת. ללללה מביעה שביעות-רצון מכך שלמקה ממשיך לחכות לה.

סתיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקה מחכה מתחת לדירתה של ללללה ומנהל דו-שיח דמיוני עם פשוניאק, בו הוא מספר שללללה שרה במסעדה בדרום העיר ובין השירים היא מתפקדת גם כמלצרית. שלושת הכושים לא היו ג'מייקנים אלא פליטים מקונגו שגורשו בחזרה לארצם. ללללה מגיעה עם חרוז פרדוכי ומציגה אותו כידיד, אך במהרה רואה למקה שהוא יותר מזה. למקה הולך לחדרו של פשוניאק במלון ומוצא אותו שוב שתוי. הוא שואל אותו אם בכוונתו להתנצל, אך פשוניאק איננו מתחרט ומסכים לדו-קרב, למרות שהוא לא יודע לירות. בתמונה הבאה פוגש למקה את ללללה בפתח ביתה בשעה שהיא יוצאת לעבוד במסעדה. קולה אבד וחלום הזמרה נגוז. לאחר מכן הוא הולך לביתו של פשוניאק ומגלה שהוא חזר לגור עם ככה-ככה. הוא מסרב להתנצל ואומר שמלבד בככה-ככה הוא לא נגע באישה כל שנות נישואיו. לאחר מכן מחכים שוב למקה ופשוניאק מתחת לדירתה של ללללה בשעת לפנות-בוקר. ללללה מגיעה בוכיה ומספרת שגם פרדוכי הלך. היא שוב אומרת ללמקה שלעולם לא תהיה שלו, והוא מודה שפעם שפט בתחרות יופי שכונתית ומאז דבק לו הכינוי "השופט למקה". אחר כך למקה מתנצל בפני פשוניאק על הסכסוך ביניהם ופשוניאק מדבר על חלומותיו שנגוזו. בתמונה האחרונה מחכה למקה מתחת לדירתה של ללללה במוצאי-שבת בשש ופוגש אותה עם מזוודה. היא עוזבת לעתיד לא ידוע ומבקשת מלמקה להמשיך לאהוב אותה. היא מודה שללללה וִיוָצֶ'ה הוא שמה האמנותי בלבד וששמה האמיתי הוא מוּסְיָה פּוֹדְגוֹרְנִיק. היא מנשקת אותו ואומרת שהוא אדם נפלא ושאלמלא היבלת היא הייתה זמרת מצליחה ומפורסמת. היא יוצאת והוא מנופף לה לשלום.

תפאורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה טקסטואלית התפאורה בהצגה מינימלית מאוד. הבמה והרקע צבועים בשחור. עיקר התפאורה מורכב משתי דלתות. הדלתות מותקנות על גלגלים, המאפשרים להן לזוז על הבמה ואף להסתובב ולהציג את צידן החיצוני והפנימי. שימוש מתוחכם מתבצע בדלתות, כאשר השחקנים מזיזים ומסובבים אותן, וכך בעצם מכניסים ומוציאים את הקהל אל הדירות אותן הדלתות מייצגות. מלבד הדלתות יש שימוש בחלון בד התלוי גבוה, והמייצג את דירתה של ללללה כאשר השופט למקה ממתין לה ברחוב. רכיב התפאורה הרביעי הוא ארון הבגדים שבתוכו מתגלה ברבספסקואה בתחילת המחזה. עם זאת בהפקת תיאטרון הבימה בשנת 2022 התפאורה כללה במה מסתובבת, ומגוון תריסים בשלל גדלים שהשחקנים עברו דרכם.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטקס חלוקת פרסי האקדמיה הישראלית לתיאטרון לשנת 2008 זכתה ההצגה "הרטיטי את ליבי" בשישה פרסים:
פרס הצגת השנה, פרס המחזאי לחנוך לוין (אותו קיבלה אלמנתו ליליאן ברטו), פרס הבמאי לאודי בן-משה, פרס השחקן לרמי ברוך בתפקיד "למקה", פרס שחקנית המשנה, ופרס מלחין השנה במחזות לקרן פלס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]