הרצלילינבלום

הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית
	סמליל המוזיאון
	המוזיאון בלילה
מידע כללי
סוג	היסטוריה
כתובת	הרצל 13
מיקום	תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מייסדים	בנק דיסקונט
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2009
תאריך פתיחה רשמי	2009
תאריך פירוק	2019
אדריכל	יוסף ברלין
קואורדינטות	32°03′43″N 34°46′13″E / 32.062083333333°N 34.770333333333°E
	אתר המוזיאון
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) הרצלילינבלום הרצלילינבלום הרצלילינבלום מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

ערך זה עוסק במוזיאון. אם התכוונתם לאלבום, ראו הרצל לילנבלום.

הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית היה מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב ובארץ ישראל. המוזיאון הוקם בתל אביב על ידי בנק דיסקונט. המוזיאון נסגר בסוף יוני 2019 עקב ירידה במספר המבקרים ועלויות תחזוקה גבוהות שנאמדו בעשרה מיליון שקלים בשנה^[1]. מאז פתיחתו ביקרו במוזיאון כ-700 אלף מבקרים.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון הוקם ב"בית שיף" בקרן הרחובות הרצל ולילינבלום. הקומה הראשונה של הבית נבנתה בשנת 1909 כבית מגורים פרטי של משפחת פרנק, בחלקה שבה זכתה בהגרלת המגרשים לאחוזת בית. לאחר מכן נמכר הבית למשפחת שיף ובשנת 1924 נוספו לו שתי קומות בתכנונם של יוסף ברלין וריכרד פסובסקי. במשך השנים המבנה שימש גם חנות למכשירי כתיבה, מספרה, בנק, מפעל לנקניק, בית מלון ועוד.

בשנת 2006 החל תהליך של שימור המבנה בתכנון האדריכל אמנון בר אור, כחלק ממחויבות של בנק דיסקונט במסגרת הקמת מגדל משרדים לשימוש ההנהלה הראשית שלו. במסגרת השימור שוחזרו עיטורי קיר. בחלקו נשמרו הציורים המקוריים כפי שנמצאו במקום, וניתן לראות את ההבדל בין העיטורים המקוריים והעיטורים המשוחזרים. במבנה נמצאו מספר ציורי קיר. בעקבות שינויי הפנים שנערכו במבנה היה צורך להרוס קיר שעליו ציור קיר של איש רוכב על חמור. הקיר עם הציור נוסר, והציור עם חלק הקיר שולב בקיר אחר. עלויות הכשרת המוזיאון נאמדה בכ-50 מיליון שקל והוא נחנך במאי 2009^[2].

תצוגת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון נפתח באוגוסט 2009. כל קומה במבנה מוקדשת לממד זמן אחר.

הקומה הראשונה מוקדשת לעבר, שתחילתו בסוף המאה ה-19. בקומה זו שוחזר הסניף הראשון של בנק דיסקונט כולל ריהוט, ציוד משרדי אותנטי, כגון ספרי הנהלת חשבונות משנת 1926, מכונות חישוב, מאזני זהב, חותמי שעווה ועוד. סרט תעודה בהנחייתו של מודי בראון מציג תמונות שונות מחיי תל אביב. בנוסף מוצג מודל של שכונת אחוזת בית, וכן מיצג המתאר אירועים בהיסטוריה של כלכלת ישראל: תקופת הצנע, שינויי המטבע, המהפך הכלכלי ועוד.

הקומה השנייה מוקדשת להווה, ומוצגים בה מכשירי כספומט ללא הדפנות, המאפשרים לראות את תהליך משיכת שטרי הכסף במכשיר, ומכשיר ליצירת פנקסי המחאות.

בקומה השלישית מופע מולטימדיה שחלקו בתלת־ממד, מבט אל העתיד, ומשחק התנסות בפעילות חדר עסקאות.

על גג המבנה הותקנו כעשרים מבני קינון של סיסים שנהגו לקנן על גג המבנה. בחלק מתאי הקינון הוצבו מצלמות. באביב, שהוא עונת הקינון, ניתן לראות את תהליך הקינון באולם ההקרנה במוזיאון.

בסיום הסיור מקבלים המסיירים שטרי כסף מצוירים שמשמשים את ההדגמה במכשירי הכספומט, פנקס המחאות פיקטיבי וכרטיס מגנטי.

מעבר לתצוגה בנושאי כלכלה, מוצגות בבניין תערוכות מתחלפות. אחת התערוכות הראשונות שהוצגו בו הייתה תערוכת סימני אש מבתי תל אביב של תקופת המנדט.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף בנק דיסקונט לישראל : רכישות נבחרות, (תערוכה: אוצרים - יונה פישר, שולמית נוס, קטלוג: עריכת טקסט - דפנה רז), מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט, אשדוד, 2008, (102 עמודים).
יונה פישר, מאה שנות אמנות ישראלית באוסף בנק דיסקונט, עיצוב והפקה : מיכאל גורדון, עריכת טקסט : דפנה רז, עוזרות מחקר : ד"ר ניעה ארליך, חן חוברס, נורית שמיר, קדם דפוס והדפסה : אופסט א.ב. בע"מ, תל אביב, 2016, (383 עמודים).