השוני המרהיב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | זלדה |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | שירה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך הוצאה | 1981 |
| מספר עמודים | 46 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001940272 |
השוני המרהיב (ובפנים הספר: השֹני המרהיב) הוא כותר קובץ שיריה של המשוררת הישראלית זלדה. ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב (כשאר קובצי שירתה) בשנת תשמ"א (1981).
שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקובץ כולל את השירים:
|
|
|
|
תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתיקה כבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותר הספר נלקח מהבית הראשון של אחד משירי הקובץ, בשם שתיקה כבדה: "המות ייקח את השני המרהיב / שבין אש למים / וישליכהו לתהום. //".[1] בשיר מתארת זלדה את חוויית החיים מתוך האימה וההתבוננות באפשרות המוות. החיים הם הגיוון, ואי הוודאות, לעומת המוות החד משמעי והסופי. עם בוא המוות תילקח רב גווניות החומר ותעלם בחד הצבע של התהומות, שהם מטאפורה למה שהוא מעבר להשגתו של האדם. כל עוד נשמה באפו של האדם הוא חווה את הניגוד ואת הסתירות שבין יסודות העולם ויסודות נפשו, שנמשלים ל"אש" ו"מים". התנועה במרחב החיים מלא הניגודים הוא באחריותו של האדם, בתודעתה שלח זלדה, על פי ערכי האמונה היהודית שעליהם חונכה, ואחריות זו נמשכת עד לסוף החיים, על כן היא מבקשת בהמשך השיר: "יודע תעלומות / הבינני מה לבקש ביום אחרון".[2]
אי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיריה של זלדה ספוגים באמונה יהודית דתית, בידע מספרות הפיוט, התפילה והפילוסופיה היהודית לדורותיהם; הם חוברו מתוך מחשבה שאולי יעשה בהם שימוש בעתיד סדר התפילה היהודית. כך למשל השיר אי:[3] המתחיל במילים: "אֲנִי דוֹרֶכֶת עַל הָאֲדָמָה / כְּמוֹ עַל גּוּף חַי" ומסתיים במילים: "רַק הַמַּחֲשָׁבָה עַל אֱלֹהִים / הִיא אִי בַּמְּעַרְבֹּלֶת". בשונה מרחל המשוררת אשר בקשה את ההקשבה וההצמדות אל המהות של האדמה, למשל בשירה כאן על פני אדמה, זלדה שולחת את קוראיה אל החוויה המטאפיזית שמעבר לחוויית החומר הקונקרטית.
במלכות השקיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשיר במלכות השקיעה מבטאת זלדה את עלילות חוויית האמונה בהמצאות האל ביקום:[4] השיר מתחיל במילים: "בְּמַלְכוּת הַשְּׁקִיעָה / אֲפִלּוּ קוֹץ מֵפִיץ נֹגַהּ". ועוסק באיתני הבריאה, וברעיון האינסופיות הפיזית של העולם, התחושה שההמצאות האנושית, ובכלל זה החיים והמוות, אינם מובנים לאדם, ומתארם הקונקרטי, הר או קוץ, עשוי להעיק על נפשו ורוחניותו. אולם התחושות הקשות מתגמדות אל מול אינסופיותו של האל. כאשר ישנה התחברות אל האמונה והדבקות באל, כאילו נמוגים האימה והחרדה מפני הנוכחות הקונקרטית, העלולה להעיק, של מתארי המציאות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה נש, המעורבות המוסרית - בריחה ממנה ואליה : על זלדה ועל ספר שיריה "השוני המרהיב", הדאר, 61, כ"ב, תשמ"ב, עמ' 351-350.
- צבי צמרת, "סובב הלב בנתיבו האפל - וחוזר אל האלוקים", או אופטימיות ופסימיות בספרה של זלדה "השוני המרהיב", פתחים, 57/58, תשמ"ב, עמ' 90-87.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איילה שעשוע-מירון, על השיר אי, באתר hagim
- שירים מהשוני המרהיב, באתר docs.google
- אסתר אטינגר, זלדה, שושנה שחורה (על השוני המרהיב), באתר text
- השוני המרהיב, באתר OCLC (באנגלית)