השירות הבולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביתן הדואר והבולאות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב
בית הדואר של יפו בו שכן השירות הבולאי שנים רבות

השירות הבולאי הוא הגוף האחראי על הנפקת בולי דואר, חותמות דואר ומעטפות היום הראשון ועל הבולאות בדואר ישראל ולפני כן ברשות הדואר. מקום מושבו היה שנים רבות בבית הדואר המרכזי ההיסטורי בשדרות ירושלים מספר 12 ביפו עד למעבר אל תל אביב.

השירות הוקם סמוך להקמת מדינת ישראל, כאשר באפריל 1948 הפסיק המנדט הבריטי לספק שירותי דואר בארץ ישראל.

השירות הבולאי מנפיק בולים כחמש פעמים בשנה (כל הנפקה כוללת בולים אחדים). הנפקות אלה כוללות מדי שנה את הסדרות הבאות:

בולים נוספים עוסקים בהנצחתם של אישים, מונפקים לכבודם של אירועים, מוקדשים לנופי ישראל והחי והצומח בה ועוד.

השירות הבולאי מעניק גם שירות למנויים, המאפשר לעשות מנוי לקבלת בולים ומעטפות היום הראשון עם הנפקתם.

בראש השירות הבולאי עמד תחילה (1948–1984) משה כהן. אחריו כיהן בתפקיד זה (1984–2002) ינון ביילין, שזכה לכינוי "מר בולאות". מנהל השירות הבולאי הבא היה ירון רצון, שפרש בשנת 2017 לעסקים פרטיים, ואחריו בתפקיד היה אלחנן שפירא עד יוני 2022, ומאז אין מידע אודות מנהל השירות הבולאי במישרה מלאה ועל פי החוק.

ב-12 בספטמבר 1982 הונפק לראשונה בישראל בול ללא ערך נקוב, המשמש למשלוח מכתב רגיל בארץ.

בולי דאר עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דאר עברי

הבולים הראשונים בישראל יצאו יומיים לאחר הכרזת העצמאות, ב-16 במאי 1948. העבודה עליהם החלה עוד קודם לכן, ומאחר ולא היה ודאי ליוצריהם מה יהיה שמה הסופי של המדינה. בין יתר ההצעות שהועלו לציון על גבי הבול היו "יהודה" ו"ארץ-ישראל". לבסוף הוחלט לכתוב על הבול את הכיתוב "דאר עברי" (בכתיב חסר), שכן על עצם העובדה שהדואר יהיה מעתה "עברי" לא היה ויכוח. הבולים יוצרו בקדחתנות עקב לחץ של זמן עקב הצורך בהם עם כינונה של המדינה. סדרת "דאר עברי" נושאת תמונות של מטבעות מתקופת המרד הגדול ברומאים ומטבעות בר כוכבא. בבחירה זו הייתה התאמה סמלית למלחמת העצמאות אשר התחוללה באותם ימים.

כיוון שהכיתוב על גבי המטבעות היה בשפה עתיקה, אשר אינה מובנת לרוב הציבור, הוחלט בדואר שזה עתה קם, כי יש לצרף הבהרה לכיתוב זה. לפיכך סוכם כי לכל בול תצורף בתחתיתו פיסת נייר בה יצוין תרגום בעברית בת זמננו של הכיתוב על המטבע. פיסת נייר נוספת זו, המכונה שובל, הפכה לחלק קבוע מכל בולי ישראל. ישראל היא המדינה היחידה ששירותי הדואר שלה מנפיקים לאורך כל השנים את בוליהם עם שבלים (מדינות אחרות נוהגות לצרף שבלים מדי פעם, אולם הדבר אינו הכרח בהן כבישראל). השובל מוסיף פרטים על תוכנו של הבול בצורה גרפית המשלבת לעיתים טקסט נוסף, ולעיתים מהווה המשך של ציור הבול.

בזמן מלחמת העצמאות היו הערים ירושלים, צפת ונהריה מנותקות משאר חלקי הארץ, והודפסו בהן בולי נהריה, בולי צפת, בולי ירושלים. גם בראשון לציון הודפס בול מקומי, אף על פי שלא הייתה מנותקת מיתר הארץ[1]. בולים אלו נחשבים נדירים ויקרי ערך[2].

בשנת 1952, עם מלאת 4 שנים להקמת השירות הבולאי בישראל, נערכה בתל אביב תערוכת בולים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]