השכן של ישו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השכן של ישו
RAGING DOVE
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי דוקי דרור עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רוני איזאק, דוקי דרור, פיליפ בלאיש
שחקנים ראשיים ג'והר אבו לאשין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ישראל ברייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה זייגוט פילמס
הקרנת בכורה 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 70 דק'
שפת הסרט אנגלית, ערבית, עברית
סוגה סרט תיעודי, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים זוכה פסטיבל דוקאביב 2002
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"השכן של ישו" (Raging Dove) הוא סרט דוקומנטרי ישראלי, בבימויו של דוקי דרור, שיצא בשנת 2002. זוכה הפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב. הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים ושודר במדינות רבות.

פרטי עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמיים היה ג'והר אבו לאשין, אלוף העולם באגרוף למשקל בינוני. אבו לאשין, "הנער הישראלי" מנצרת, הניף את דגל ישראל כשזכה בתואר העולמי בפעם הראשונה וכמה שנים אחר כך, את דגל פלסטין כשזכה בו בשנית. אבל הנפות הדגלים לא התקבלו כסמל לאחווה ומפגני הסולידריות של הספורטאי הצעיר התקבלו בעוינות שהפכה את הקריירה הזוהרת שלו, לסיפור טרגי של זהות חצויה בלב הסכסוך המזרח-תיכוני. בשנת 2000, רוחות של שלום נשבו בארץ ישראל ואבו לאשין הרגיש שהגיע הזמן לחזור אל הזירה ולסגור מעגל. הסרט עוקב אחר הקאמבק האחרון של אבו לאשין מחוות הסוסים שלו בטנסי, דרך קרב על הכתר העולמי שהוא מביא לנצרת, ועד לקרב הגדול של חייו שהוא מתכנן בעזה, בשיתוף עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופק על ידי חברת נגה תקשורת, במסגרת הפקות המקור של ערוץ 8, כחלק מהמחויבות של חברות הכבלים בישראל בהפקות מקור. הסרט היה אחד מ-11 סרטים דוקומנטריים חדשים שהופקו בתקציב של 2.5 מיליון שקל. הסרטים נבחרו מתוך 150 הצעות שהוגשו לנגה[1]. הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם הפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב והפך לאחד הסרטים התיעודיים הישראלים הראשונים שזכו להפצה בינלאומית נרחבת[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]