וו (קנטון)

**ווֹ** (קנטון)
**Vaud**
סמל וו סמל וו	דגל וו דגל וו
	כרם בחבל הלאבו (Lavaux) שבקנטון ווֹ על רקע האגם והאלפים הצרפתיים
מדינה	שווייץ
חבל ארץ	שווייץ הרומנדית
רשות מחוקקת	המועצה הגדולה של וו
בירת הקנטון	לוזאן
שפה רשמית	צרפתית
תאריך ייסוד	1803
שטח	3,212 קמ"ר
גובה	495 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Les Diablerets summit (3,210 מטר)
‑ הנקודה הנמוכה	אגם ז'נבה (372 מטר)
אוכלוסייה	‏
‑ בקנטון	799,145 (31 בדצמבר 2018)
‑ צפיפות	265.5 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	46°37′00″N 6°33′00″E / 46.616666666667°N 6.55°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.vd.ch
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת וו רגילה) לוזאן איוורדון-לה-בן מונטרה ניון ווה קנטון וו

ווֹ (בצרפתית: Vaud, הגייה פונטית: [vo]), הקרוי גם "הקנטון של אגם ז'נבה", הוא אחד מעשרים ושישה הקנטונים של שווייץ. הוא נמצא ב"שווייץ הרומנדית", במערב שווייץ וגבולותיו הם אגם ז'נבה, צרפת, והקנטונים ז'נבה, נשאטל, פריבור, ברן וואלה. השפה המדוברת ברוב הקנטון היא צרפתית, ואוכלוסייתו מונה כ-750,000 תושבים (נכון ל-2013).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני אדם חיו לצד אגמי ווד בתקופה הפרהיסטורית. מאוחר יותר, השבט הקלטי של ההלווטים אכלס את האזור. חייליו של יוליוס קיסר הביסו את ההלווטיים בשנת 58 לפני הספירה וכתוצאה מכך הרומאים התיישבו באזור. הערים הרבות שהקימו הרומאים כוללות את ווה (בלטינית: Viviscus) ולוזאן (Lausonium או Lausonna).

בשנת 27 לפני הספירה הוקמה מדינת Civitas Helvetiorum סביב עיר הבירה של אווש (Aventicum). עד היום יש שרידים רומיים רבים ברחבי העיר. בין המאות ה-2 וה-4 שבטים אלמאנים פלשו לאזור שוב ושוב, ובמאה ה-5 הבורגונדים כבשו את השטח. מאוחר יותר החליפו הפרנקים המרובינגים את הבורגונדים. גם שליטתם לא נמשכה זמן רב, ובשנת 888 הפך אזור קנטון וו לחלק מהאימפריה הקרולינגית (המדינה היורשת של המרובינגים). בשנת 1032 בית צרינגן מגרמניה ניצח את הבורגונדים, ובשנת 1218 סיפחה את האזור רוזנות סבויה. רק תחת רוזנים סבויה זכה האזור לאחדות מדינית בתור הברונות של וו. חלק המשתרע מאטלנס ועד לנהר סארין, בצפון, נקלט בקנטון פריבור.

כאשר כוחו של בית סבויה ירד בתחילת המאה ה-15, כבשו חיילים מברן את הארץ. עד 1536 ברן סיפחה לחלוטין את האזור. הרפורמציה הפרוטסטנטית של וו התחילה עם עמיתיו לעבודה של ז'אן קלווין כמו פייר וירט (ויכוח מפורסם התקיים בקתדרלה של לוזאן), אך היא יושמה באופן נחרץ רק כאשר ברן הטילה את מלוא כוחה מאחוריו.

הכובשים הברניים לא היו פופולריים בקרב האוכלוסייה. ב-1723 הוביל מיור אברהם דאבל מרד נגד ברן, במחאה על מה שהוא ראה כשלילת הזכויות הפוליטיות של הוודואים דוברי הצרפתית על ידי הברנים דוברי הגרמנית; הוא נערף לאחר מכן. מאוחר יותר, בהשראת המהפכה הצרפתית של 1789–1799, גירשו הוודואים את המושל הברני ב-1798 והכריזו על הרפובליקה הלמאנית. לאומנים מוו כמו פרדריק-סזאר דה לה הארפ קראו להתערבות צרפתית בשחרור האזור, וכוחות המהפכה הצרפתית נכנסו פנימה, השתלטו על כל שווייץ עצמה בתהליך והקימו את הרפובליקה ההלווטית. תחת נפוליאון הראשון, וו הפכה (1798–1803) לקנטון למאן. תסיסה על ביטול הזכויות הפיאודליות והמסים הובילה לאי שביעות רצון מוגברת, שהגיעה לשיאה במרד הבורלה-פאפי באביב 1802, ואחריו ה-Stecklikrieg (אוגוסט עד אוקטובר 1802) שהביא את סופה של הרפובליקה ההלווטית כולה ב-1803. בשנת 1803 הצטרפה וו לקונפדרציה השווייצרית שהוקמה מחדש. למרות הניסיונות של ברן להחזיר את וו, היא נשארה קנטון ריבוני מאז.

במאה ה-19, קנטון וו היה מתנגד בולט לתנועת הבדלנים הקתולית זונדרבונד, מה שהוביל להתערבות של 99,000 חיילים שווייצריים פדרליים בפיקודו של גנרל אנרי דופור נגד 79,000 בדלנים, במלחמת הזונדרבונד (נובמבר 1847). הפרידה נמנעה במחיר של מעט מאוד חיים.

החוקה הקנטונית הנוכחית מתוארכת ל-14 באפריל 2003, ומחליפה את החוקה של 1885.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה היא דוברת צרפתית בעיקר ולאורך ההיסטוריה הייתה מאוד פרוטסטנטית, החל מן השנים הראשונות של הרפורמציה. עקב הגירה מדרום אירופה, ישנה עלייה באחוז הקתולים, ובשנת 2000, האוכלוסייה הייתה כמעט שווה בשווה בין הפרוטסטנטים (40%) והקתולים (34%).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטון נמצא במערב שווייץ, ושטחיו העיקריים הם שטחי חקלאות (כ-1,022 קמ"ר), שטחים מיוערים (כ-1,393 קמ"ר) ושטחי כרמים ליינות (כ-39 קמ"ר). הנקודה הגבוהה ביותר בשטח הקנטון היא פסגת רכס ההרים לה דיאבלרה (בצרפתית - Les Diablerets) בגובה 3,209 מטרים, והנקודה הנמוכה ביותר היא אגם ז'נבה, בגובה 372 מטרים.