ווג

ווג
Vogue
תדירות	ירחון
סוגה	אופנה, לייף סטייל
מו"ל	קונדה נאסט
עורך ראשי	אנה וינטור
תאריכי הופעה	17 בדצמבר 1892 – הווה (131 שנים)
שפה	אנגלית
מערכת	כיכר טיימס
תפוצה	1,231,931 עותקים (2016)
מדינה	ארצות הברית
ISSN	0042-8000
	http://www.vogue.com

ווג (באנגלית: Vogue) הוא מגזין אופנה ולייף סטייל חודשי אמריקני היוצא לאור ב-31 מהדורות מקומיות שונות ברחבי העולם על ידי חברת התקשורת האמריקנית קונדה נאסט (אנ'). נכון ל-2014, מחזור הפרסומים של ווג עומד על כ-1.25 מיליון עותקים. המהדורה האמריקנית של ווג יוצאת לאור בעריכתה של אנה וינטור. בתחילתו, המגזין פורסם במתכונת שבועית עד שזה השתנה שנים לאחר מכן. המגזין הוצג לראשונה בניו יורק והתפתח גם לשאר המדינות בארצות הברית ולאחר מכן ביותר מ-26 מדינות בעולם למשל איטליה, צרפת, יפן, דובאי ואפילו בישראל משנות האלפיים. מספר הקוראים במגזין באינטרנט או במגזין עצמו הוא כ-890 מיליון בכל העולם (נכון לשנת 2020).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוגמנית קייט מוס על שער גיליון מאי 2000 של ווג הבריטי

ווג נוסד בשנת 1892 כמגזין שבועי על ידי ארתור טרנר ובחסות כריסטופר רייט. הגיליון הראשון פורסם ב-17 בדצמבר של אותה שנה ונמכר במחיר של 10 סנט (השווים ל-2.63 דולר נכון ל-2015). קהל היעד של המגזין היה האריסטוקרטיה הניו-יורקית החדשה והוא התמקד בעיקר באופנה. בשנת 1905 נקנה על ידי קונדה נאסט, שהפך את ווג למגזין דו-שבועי והרחיב את פעילותו אל מחוץ לארצות הברית. בתוך כך הוקמו מהדורות מקומיות של ווג בספרד ובאיטליה. מהדורה מקומית של ווג בצרפת נוסדה בשנת 1920 והתקבלה היטב על ידי קהל היעד הצרפתי.

בשנת 1973 הפך ווג למגזין חודשי, וביולי 1988 מונתה אנה וינטור לעורכת הראשית. וינטור שאפה לעצב את ווג כמגזין צעיר יותר ונגיש יותר. היא כיוונה את הפוקוס לרעיונות חדשים של אופנה הנגישים גם לקהל רחב יותר. וינטור עצמה הפכה מזוהה מאוד עם המגזין ובמידה רבה השפיעה הרבה מדימויה האישי על הדימוי של ווג.

עורכות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרת הספרות קרוליין וובר תיארה את ווג בגיליון דצמבר של הניו-יורק טיימס כ"מגזין האופנה המשפיע ביותר בעולם". לפי ווג, המגזין מגיע ל-11 מיליון קוראים בארצות הברית ול-12.5 מיליון קוראים ברחבי העולם. המגזין גם נחשב לחזק ולמשפיע בתעשיית האופנה, ובהתאמה נחשבת אנה וינטור, העורכת הראשית של המהדורה האמריקנית, לאחת הנשים החזקות והמשפיעות ביותר באופנה. עם זאת, הן המגזין והן וינטור משכו ביקורת מכיוונים שונים. בשנת 2003 פורסם רומן מפתח מאת לורן וייסברגר, עוזרת לשעבר של וינטור בווג בשם השטן לובשת פראדה, שתיאר את חייה של עובדת במגזין אופנה בדיוני בדמותו של ווג. העורכת הראשית, המזכירה את וינטור, מתוארת על ידי וייסברגר כ"אישה ריקה, שטחית וממורמרת שיש לה טונות על טונות של בגדים מהממים ולא יותר מזה". הספר עובד ב-2006 לסרט מצליח באותו השם שגם הועמד לפרס האקדמיה.

ב-2007 המגזין ספג ביקורת מקבוצת פעילים נגד עישון שהפגינו נגד הפרסומות לטבק במגזין. הפעילים טענו ששלחו למשרדי המגזין למעלה מ-8,000 מכתבים במחאה.

בפברואר 2011 פורסמה בווג כתבה שנויה במחלוקת על אסמא אל-אסד, אשתו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד. מספר עיתונאים ביקרו את ווג על הכתבה, וטענו שהיא מתעלמת מהנעשה בתחום זכויות האדם בסוריה. לפי דיווחים, הממשלה הסורית שכרה את פירמת הלוביסטים האמריקנית בראון לויד ג'יימס (Brown Lloyd James) על מנת לקדם את הכתבה.

באוגוסט 2018, על רקע קמפיין Me Too והמודעות הגוברת לפגיעות מיניות בתעשיית הבידור, הודיע המגזין כי לא יעשה יותר שימוש בתמונותיהן של דוגמניות מתחת לגיל 18. עם זאת, הגביל התחייבות זו לכתבות מטעם המערכת בלבד, ולא על התכנים השיווקיים^[2].