וולפגנג בורכרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולפגנג בורכרט
Wolfgang Borchert
לידה 20 במאי 1921
המבורג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 1947 (בגיל 26)
בזל, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אולסדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Gymnasium Eppendorf עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמטורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי Trümmerliteratur עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות בחוץ. לפני הדלת., The Bread, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
www.borchertgesellschaft.de
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולפגנג בורכרט (גרמנית: Wolfgang Borchert; ‏20 במאי 1921 - 20 בנובמבר 1947) היה סופר ומחזאי גרמני שיצירתו מתארת, על פי ניסיון חייו, את חוויית השירות בוורמאכט במלחמת העולם השנייה, ואת חוויית החיים ברייך השלישי תחת הדיקטטורה הנאצית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורכרט נולד בעיר המבורג בשנת 1921, כבן יחיד לפריץ בורכרט והסופרת הרטה בורכרט. בורכרט לא התלהב מן הנאציזם, אך הצטרף לנוער היטלר בשל החובה שהייתה מוטלת על בני גילו. לאחר מאמצים מרובים הצליח לעזוב את התנועה. בשנת 1940 נעצר על ידי הגסטאפו ושוחרר. באותה השנה החל לעבוד כשוליה בחנות ספרים, ולקח בחשאי שיעורי משחק. בשנת 1941 עבר בחינות והתקבל לעבוד כשחקן בתיאטרון בהנובר. מספר חודשים לאחר מכן גויס לוורמאכט.

בורכרט נשלח אל החזית המזרחית, שם חווה את המלחמה על כל זוועותיה. הוא היה עד לאבדות המחרידות שספג הוורמאכט בחזית המזרחית, וראה את עצמו ואת חבריו ננטשים למוות בקור, ברעב ובהיעדר ציוד מתאים. כאשר פגע בידו, על מנת להשתחרר מן השירות, הזדהם הפצע, ובורכרט לקה בדלקת כבד. על הפגיעה העצמית נעצר והוחזק בבידוד. הוא הואשם בהפצת "הצהרות המסכנות את המדינה", ונדון לשישה שבועות מאסר בבידוד. מן הכלא נשלח שוב לחזית המזרחית על מנת "להוכיח את עצמו". בחזית לקה בורכרט בכוויית קור ובהתקפי הפטיטיס שהביאו לשחרורו מן הצבא מטעמים רפואיים. עם שחרורו שב ושיחק בתיאטרון בהמבורג. במהלך הופעה לעג לשר התעמולה יוזף גבלס, כשחיקה את דיבורו. הוא נעצר ונשלח לתשעה חודשי מאסר. עם שחרורו גויס שוב ונשלח לחזית המערב. הוא נכנע לצבא הצרפתי במרץ 1945. במהלך נסיעה למחנה השבויים הצליח להימלט והלך מרחק של 600 ק"מ לעיר מולדתו המבורג.

ב-1946 התברר כי הנזק שנגרם לבריאותו של בורכרט יביא למותו בתוך שנה. הוא המשיך לעבוד בתיאטרון והחל בכתיבה. הוא כתב מספר סיפורים קצרים, ופרסם קובץ שירים בשם "פנס, לילה וכוכבים" ("Laterne, Nacht und Sterne"). בינואר 1947 כתב את המחזה "האיש מבחוץ" ("Draußen vor der Tür"). המחזה הוצג והושמע ברדיו, וכישרונו הספרותי של בורכרט זכה להכרה. בשנת 1947 אושפז בסנטוריום לחולי כבד בעיר בזל בשווייץ. הוא המשיך בכתיבת סיפורים קצרים, וכתב את המניפסט האנטי-מלחמתי הידוע "יש רק דבר אחד!" (!Dann gibt es nur eins). זמן קצר לאחר מכן נפטר.

כתיבתו של בורכרט נוגעת ללב ומצטיינת בפשטות ובישירות. בורכרט מצליח להעביר את חוויית המלחמה על כל מוראותיה, ואת תחושת ההתנגדות שחש האדם החופשי ברוחו לשלטון הדיקטטורה הנאצית. קובץ סיפוריו בשם "מוצרט הקטן שלנו" יצא בעברית בתרגום גבריאל צורן בשנת 1989. מבחר מסיפורים אלה ("הרבה צרות היו לו עם המלחמות") ראה אור בעריכה מחודשת ב-2007.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וולפגנג בורכרט, מוצרט הקטן שלנו. מגרמנית: גבריאל צורן. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989.
  • וולפגנג בורכרט, הרבה צרות היו לו עם המלחמות. מגרמנית: גבריאל צורן. סדרת הספרייה הקטנה, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גבריאל צורן, "האטומיזם של בורכרט", סימן קריאה, חוברת 11.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולפגנג בורכרט בוויקישיתוף