וטרלו

וטרלו (פרוור)
Waterloo
נוף לדרך בוטאני, וטרלו
נוף לדרך בוטאני, וטרלו
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
מדינה ניו סאות' ויילסניו סאות' ויילס ניו סאות' ויילס
פרוור סידני העיר
תאריך ייסוד 1815
על שם קרב ווטרלו עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 1.1 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרוור 16,379 (10 באוגוסט 2021)
קואורדינטות 33°54′01″S 151°12′28″E / 33.900277777778°S 151.2077778°E / -33.900277777778; 151.2077778 
אזור זמן UTC +10
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וטרלואנגלית: Waterloo) הוא פרוור בסידני, המנוהל על ידי עיריית סידני.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וטרלו ממוקם כ-4 ק"מ דרומית למרכז העסקים הראשי של סידני. הוא גובל באלכסנדריה, אווליי וארסקינוויל ממערב, זטלנד בדרום, רדפרן בצפון וסנטניאל פארק במזרח. גרין סקוור (הכיכר הירוקה) באלכסנדריה נמצאת סמוך לפינתו הדרום-מערבית, שם מצויה תחנת הרכבת גרין סקוור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וטרלו קיבל את שמו מקרב ווטרלו, בו כוחותיו של נפוליאון בונפרטה הובסו על ידי דוכס ולינגטון וכוחות פרוסיים ב-18 ביוני[1] 1815, אותה שנה בה נוסד הפרוור. בשנות העשרים של המאה ה-19 נבנו בווטרלו מספר טחנות קמח ומפעלי ייצור נייר, והפרוור התבסס כאזור תעשייה. ויליאם הצ'ינסון, מפקח אסירי הכפייה דאז, קיבל את שטר הקרקע הראשון על האזור. הוא מכר את השטח לדניאל קופר וסלומון לוי, והאחוזה עברה דורות וידיים עד שהגיעה לידי נכדו של קופר, שהיה יושב ראש המועצה המחוקקת של ניו סאות' ויילס. במרוצת המאה ה-20 היה וטרלו פרוור עני, אך תהליכים חברתיים מואצים של ג'נטריפיקציה בשנות האלפיים השפיעו על המרקם הסוציו-אקונומי בו, ונכון ל-2006 חציון ההכנסה בו גבוה במקצת מזה של כלל המדינה.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בווטרלו אזור גדול שיועד לשימור אורבני, ובו שופצו עשרות בניינים מהמאה ה-19 ומשמשים למגורים לצד בניינים מודרניים. בין הבתים ששומרו קוטג'ים ובתי טרסות מהתקופה הוויקטוריאנית. בפרוור מספר כנסיות, המשרתות קהילות נוצריות שונות, בין השאר קתולים ואוניטריאנים.

בווטרלו מצוי מגרש ההחלקה וטרלו, מגרש החלקה למחליקים ורוכבי אופניים חובבניים ומקצועיים, הכולל חצאי צינור, מעקות וספסלים שיועדו לרוכבי סקייטבורדים ואופניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וטרלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנחס פיק, וטרלו, האנציקלופדיה העברית ט"ז, תשכ"ג, עמ' 47