וידוי (ספר)
 | |
| הכריכה של הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יוכי ברנדס |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | פרוזה |
| הוצאה | |
| הוצאה | משכל - ספרי חמד+ידיעות אחרונות |
| תאריך הוצאה | 2005 |
| מספר עמודים | 422 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002510258 |
וידוי הוא רומן היסטורי מאת יוכי ברנדס, המתבסס על אנציקלופדיות, ספרים, מחקרים, ראיונות שערכה ותוספות ליצירת העלילה שרקחה המחברת. הספר וידוי יצא לאור בשנת 2005.
הרומן וידוי שב לנושאים בהם עסקה המחברת בספרים קודמים, ובהם: מעמד האישה, יכולתן של יצירות אומנות או סיפור (ואפילו סיפורה של אישה אחרת) לגרום לשינוי במהלך חיי האדם ונושא רגשות אשמה וההתמודדות איתן.
הרומן משתרע על תקופה המתחילה בפרעות קישינב בראשית המאה העשרים ועד ימינו במדינת ישראל.
וידוי מספר על תמר, אוצרת במוזיאון, על יחסיה עם אמהּ וסבתה ועל מפגש עם אישה מבוגרת המחזיקה ברשותה ציור. מפגש הפותח סיפור נוסף בתוך העלילה הראשית, סיפורה של בעלת התמונה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלה, העובדת כמשחזרת במוזיאון בו עובדת תמר, משחזרת ציור ישן מאת אמן בלתי ידוע. ציור זה נותן לתמר, הנאבקת על מעמדה במוזיאון רעיון לאצור תערוכה של ציורים שהקדימו את זמנם.
במהלך חיפושיה אחרי תמונה היא מגיעה לציונה, המחזיקה ברשותה ציור ישן, ומנסה לשכנע אותה להשאיל את הציור למוזיאון.
ציונה מספרת לתמר את סיפור חייה, המתחיל בפרעות קישינב, עובר דרך התבגרותה אצל דודה ודודתה, דרך נסיעה לאודסה לביתו של חיים נחמן ביאליק, קשריה עם התנועה הציונית, אהבתה לצעיר בולשביק, עלייתה ארצה על הרוסלאן, לימודיה בגימנסיה הרצליה.
במקביל, מתוארת מערכת היחסים בין סבתה הדעתנית של תמר, אמהּ המתרכזת בבישולים ובגדים ותמר עצמה, בינן לבין עצמן ובינן לבין הגברים שהיו בחייהן.
כעלילת משנה נוספת מתוארת עלייתה לישראל של רוזה כהן אמו של יצחק רבין כנוסעת סמוייה על הרוסלאן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ספרים מאת יוכי ברנדס | ||
|---|---|---|
| ספרים | גְמר טוב (1997) • הגר (1998) • לכבות את האהבה (2001) • גרעינים לבנים (2003) • וידוי (2005) • מלכים ג (2008) • שבע אימהות (2010) • הפרדס של עקיבא (2012) • היהדות שלא הכרנו (2014) • אדל (2018) | |