וילהלם הקר

וילהֶלם (זאב אריה) הֶקֶר (Hecker;‏ 1876, קרקוב – 11 ביולי 1945, ירושלים) היה אדריכל ומהנדס, ידידו ושותפו של אליעזר ילין, מראשוני בוני ירושלים העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם הקר נולד בקרקוב שבגליציה, אוסטריה (כיום בפולין), בן למשפחת סוחרים יהודית מסורתית. בילדותו היגרה המשפחה לבירת האימפריה, וינה, וכשהיה בן 12 היגרה המשפחה לעיר המבורג שבצפון גרמניה. לאחר מותו המוקדם של אביו הפך וילהלם למפרנס המשפחה, ולכן התפנה ללימודי ההנדסה והאדריכלות רק כשהיה כבר בן למעלה משלושים. למד בבית הספר הטכני הגבוה בדרמשטאדט שבגרמניה (Technische Hochschule zu Darmstadt), וקיבל תואר מהנדס בניין. בעת לימודיו פגש את אליעזר ילין ונשבה בקסמיו, בקסמי הציונות ובקסמי ירושלים. עד עלייתו לארץ ישראל עבד כמהנדס והתמחה בתחום הבטון. ב-1913, שנתיים לאחר תום לימודיו, עלה הקר לארץ ישראל, התמנה ל"מנהל המחלקה הטכנית של המשרד הארצישראלי" והשתקע בירושלים.

בעת מלחמת העולם הראשונה התגייס הקר לצבא העות'מאני, ושירת כקצין הנדסה בכיר, בדרגת מָאיוֹר (רב-סרן), יחד עם אליעזר ילין, בכל רחבי המזרח התיכון. בעת שהותו בדמשק, סוריה, הצטרף לוועד ההצלה של יהודי סוריה ופעל להצלת יהודי סוריה מתגרת ידם הקשה של השליטים הטורקים. בוועד ההצלה עבד יד ביד עם דוד ילין, אביו של אליעזר.

בשנת 1920 ייסדו השניים את משרדם המשותף לתכנון הנדסי ואדריכלי. וילהלם פעל גם במישור נוסף: יחד עם אחיו, מרדכי הקר, יזם כלכלי ובעל חזון, הקים את חברת "פיתוח ארץ ישראל", שניסתה לגייס הון יהודי להשקעות בתעשייה הצעירה בארץ. מקס-מרדכי הקר היה לימים פעיל חשוב בייסוד והקמת הטכניון בחיפה, נטל חלק במלחמת השפות שם, והיה גם מנהלו. מקס-מרדכי הקר היה האיש שהכין את התוכנית היהודית לחלוקת ירושלים, שהוגשה לוועדת פיל המפורסמת בשנת 1938.

וילהלם הקר היה פעיל בחוגים לקירוב לבבות בין יהודים לערבים בירושלים, בשנים שלפני הקמת המדינה. כן היה פעיל ברכישת קרקעות מידי ערבים בירושלים וסביבותיה. השותפות בינו ובין אליעזר ילין, שהיה צעיר ממנו בשתים עשרה שנים, נמשכה כל חייהם.

הקר נפטר בשנת 1945, כמה חודשים לאחר פטירתו המפתיעה של ילין. הותיר אחריו אישה.

תרומתו האדריכלית של הקר לבניין ירושלים היא בעיקר בדרך שבה הביא את התפיסה האירופית המודרנית ושילבה עם הסגנון המזרחי-ערבי-מוסלמי המקומי. כמו כן, היה הראשון שתכנן וביצע בנייה בבטון מזוין, דוגמת קולנוע עדן בתל אביב ומגדל המים במרחביה. הבתים והמתחמים שבנה עם שותפו אליעזר ילין הם מיעדי השימור והשחזור החשובים בעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד קרויאנקר, אדריכלות המדינה שבדרך, בראי יצירתם של הקר-ילין, כתר, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד קרויאנקר, גם הם היו חלוצים, באתר הארץ, 18 באפריל 2006
דוד תדהר (עורך), "וילהלם הקר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3998
וילהלם הקר, דבר, 12 ביולי 1945