ויקטור לוסטיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור לוסטיג
Victor Lustig
לידה 4 בינואר 1890
הוסטינה, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במרץ 1947 (בגיל 57)
ספרינגפילד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Robert V. Miller עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויקטור לוסטיג (4 בינואר 1890 - 11 במרץ 1947) היה נוכל שהורשע בהונאה במספר מדינות, המפורסמת שבהן היא "מכירת מגדל אייפל". לוסטיג היה מבוקש ב-45 מדינות והשתמש ביותר מ-25 שמות בדויים. מייחסים לו את חיבורם של "עשרת הדיברות לנוכל"[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסטיג נולד באוסטרו-הונגריה בשם רוברט מילר ושלט בחמש שפות.

נוכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפסת שטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסטיג החל את דרכו במכירת "מכונות להדפסת כסף". הוא נהג להציג קופסה קטנה בפני אנשים, תוך שהוא רוטן כי נדרשות שש שעות לצורך הדפסת שטר אחד של 100 דולרים.

אנשים רבים שהתפתו להאמין ביכולת ההתעשרות המהירה הגלומה במכשיר, שילמו עבורה כסף רב, לעיתים יותר מ-30 אלף דולר. במהלך 12 השעות הראשונות לאחר רכישתו, המכשיר היה פולט שני שטרות בערך 100 דולר אמריקני, אולם אחריהם היה פולט דפים חלקים. טווח הזמן הזה איפשר ללוסטיג להימלט[1].

הונאת מגדל אייפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925, כשצרפת התאוששה ממלחמת העולם הראשונה, קרא לוסטיג כתבה בעיתון המתארת את הקושי של עיריית פריז לתחזק את מגדל אייפל. המגדל נבנה לקראת התערוכה העולמית של פריז בשנת 1889 והוא לא היה אמור להיות קבוע. הכוונה הייתה לפרק אותו ב-1909 ולהעבירו משם.

על רקע זה רקם לוסטיג את ההונאה הגדולה שלו. הוא זייף נייר מכתבים של ממשלת צרפת, ושלח למספר סוחרי גרוטאות מתכת הזמנה לישיבה סודית. בישיבה אמר ויקטור, שהציג את עצמו כסגן מנכ"ל משרד הדואר והטלגרף, כי התחזוקה של מגדל אייפל כה גרועה, שהוחלט למכור אותו כגרוטאה. לוסטיג הוסיף שעל מנת למנוע התנגדות ציבורית, קיומה של ההצעה הוא סוד מדינה, עד שיושלמו כל הפרטים. הנוכל לקח את המשתתפים לסיור במגדל, וביקש מהם הצעת מחיר ל-7,300 טון המתכת שמרכיבים אותו.

הוא בחר את ההצעה של אחד המשתתפים, אנדרה פואסון, וסיכם איתו שיעביר לו את הכסף במזומן. בנוסף, הוא גרף סכום נוסף על ידי שרמז לפואסון שעל מנת שההצעה שלו תבחר יש צורך לשחד אותו. יחד עם עוזר ועם כל הכסף הוא עזב את פריז לווינה.

להפתעתו, דבר לא קרה, פואסון היה פגוע מכדי להתלונן במשטרה ולהודות שהוא הולך שולל. כחודש לאחר מכן חזר לוסטיג לפריז, ארגן פגישה עם סוחרי מתכת אחרים, הציע להם בסוד את מגדל אייפל, וניסה לחזור על התרגיל. אלא שהפעם אחד הסוחרים פנה למשטרה ולוסטיג ברח.

רמיית אל קפונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך דרכו הצליח לוסטיג להוציא במרמה 5,000 דולרים מאיש המאפיה אל קפונה[2].

מאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השלושים החל לעסוק בזיוף שטרות כסף של ארצות הברית, והוא נעצר בשנת 1935. ב-5 בדצמבר 1935, יום לפני שהועמד לדין, נמלט מבית המעצר בניו יורק, ונלכד כעבור פחות מחודש. במשפטו הודה באישומים, ונידון ל-20 שנות מאסר באלקטרז.

ב-11 במרץ 1947 מת לוסטיג באלקטרז מדלקת ריאות.

עשרת הדיברות לנוכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייחסים ללוסטיג את עשרת הדיברות לנוכל[1]:

  1. להקשיב בסבלנות לאחר, תכונה הכרחית יותר מלשון חלקלקה.
  2. לא להיראות משועמם.
  3. לאפשר לאדם שמולך לחשוף את דעותיו הפוליטיות, ולאמץ דעה זו.
  4. לאפשר לאדם שמולך לחשוף את אמונתו הדתית, ולאמץ אמונה זו.
  5. להשתמש ברמיזות מיניות, אך לא לפתח אותן הלאה, אלא אם כן האדם שמולך מביע התעניינות רבה.
  6. לא לדבר על מחלות, אלא אם כן מישהו מפגין דאגה מיוחדת.
  7. לא להתערב בענייניו הפרטיים של הזולת, הוא ייספר מיוזמתו.
  8. לא להתרברב. יש להפגין את חשיבותך באופן ברור ושקט.
  9. לא להיות מלוכלך.
  10. לא לשתות לשוכרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור לוסטיג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]