ורדה אלשיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורדה אלשיך
לידה 23 באוגוסט 1944 (בת 79)
תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית
תפקידים בולטים סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורדה אלשיך (נולדה ב-23 באוגוסט 1944) היא שופטת ישראלית בדימוס, שכיהנה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ופרשה מכהונתה בנובמבר 2013. שימשה במשך כשבע שנים בתפקיד יו"ר נציגות השופטים הארצית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה אלשיך נולדה בתל אביב להורים יוצאי פולין. אביה (בנו של הפעיל הציוני משה גרשון פלדשטיין) היה מהנדס חשמל, שתכנן ביחד עם פנחס רוטנברג את תחנת הכוח בנהריים. אמה הייתה עורכת דין. אלשיך למדה בבית ספר תיכון עירוני ד' בתל אביב וסיימה את לימודיה התיכוניים בשנת 1962. הייתה חניכה בתנועת הצופים, בצופי דיזנגוף, רמת-גן ויד אליהו, ואחר כך נמנתה עם מקימי שבט הצופים בגבעתיים. לאחר שהתגייסה לצה"ל, שירתה בפרקליטות הצבאית כמזכירתו של הפצ"ר מאיר שמגר (לימים נשיא בית המשפט העליון).

אלשיך למדה משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה וסיימה את לימודיה בשנת 1967. התמחתה במשפטים אצל השופט בר זאב בבית משפט השלום בטבריה ולאחר מכן בפרקליטות מחוז תל אביב. בשנת 1969 הוסמכה כעורכת דין. היא למדה גם לתואר ראשון בחשבונאות, אולם לא סיימה את לימודיה אלו.

בשנים 1970 עד 1972 עסקה בפרקטיקה פרטית והייתה היועצת המשפטית של בנק יעד לפיתוח חקלאי. בשנת 1972 חזרה לפרקליטות מחוז תל אביב, הפעם כפרקליטה, עבדה שם עד לסוף שנת 1977 והגיעה עד לדרגת סגנית פרקליט המחוז. במקביל כיהנה בשנים אלו גם כחברת הוועד הארצי של לשכת עורכי הדין.

כשופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1978 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב. בספטמבר 1987 מונתה לרשמת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובמרץ 1990 מונתה לשופטת (בפועל) בבית המשפט המחוזי. באוגוסט[1] 1995 מונתה כשופטת קבועה בבית המשפט המחוזי. אלשיך שובצה לתפקיד שופטת המשנה במדור פירוקים וכינוס נכסים בניהולו של סגן הנשיא ישעיהו לויט, ועם פרישתו, בפברואר 2002, התמנתה לשופטת הראשית במדור זה (כשופטת משנה כיהנה דניה קרת מאיר).

בשנת 2005 הוציאה לאור עם גדעון אורבך את הספר "הקפאת הליכים הלכה למעשה".

בשנת 2006 מונתה לסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

לאורך תקופת ישיבתה על כס המשפט, בלטה אלשיך בלשונה החדה ומזגה השיפוטי הסוער, אך גם בזכות החלטותיה המהירות והחדות.[2] במשוב השופטים שנהגה לערוך לשכת עורכי הדין, זכתה אלשיך בדרך כלל לציונים נמוכים בסעיפי המזג השיפוטי, ולציונים גבוהים בסעיפי הכרת התיק המשפטי והדין הרלוונטי. בסקר שערכה נשיאות בתי המשפט עלה, כי אלשיך היא השופטת השלישית במספר האזכורים של שמה באמצעי התקשורת בישראל, לאחר שני שופטי בית המשפט העליון, אהרן ברק ומישאל חשין[דרוש מקור].

בין הגופים הבולטים שאלשיך דנה בתיקי הפירוק שלהם נמנים "פיקנטי",[3] "נגה אלקטרומכניקה", "קלאבמרקט",[4] "תבל", "טאוור אייר", התעשייה הצבאית, "פויכטונגר",[5] "בורגר קינג", "פיצה מטר", "פיצה דומינוס", "הבנק למסחר", תיאטרון הבימה ו"אגרקסקו".

תקדימים משפטיים בדיני חדלות פירעון וכינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך 18 שנות כהונתה כשופטת הפירוקים וכינוסי הנכסים בבית המשפט המחוזי בתל אביב יצרה אלשיך תקדימים רבים בתחום, וביניהם:[6][7]

  • בפסיקתה ב-2009 לגבי הסדר החוב של אפריקה ישראל היא קבעה שבהסדר חוב יש לפצות את בעלי האג"ח עם המח"מ הקצר באופן מעודף לעומת הארוכות על-מנת להשיג שוויון מהותי.
  • בפסיקתה ב-2007 לגבי אפריקה ישראל השקעות קבעה כי לגבי תנאי מפורש בהסכם שלפיו צו הקפאת הליכים לחברה היא הפרה יסודית של ההסכם, התנאי לא ייאכף באופן אוטומטי אלא יישקל בנסיבות העניין.
  • בהלכת שבירו מ-2002 קבעה תקדים המאפשר מתן הפטר אישי לבעלי שליטה בחברה בגין ערבויות במסגרת הסדר נושים של החברה, ולא במסגרת פשיטת רגל אישית.
  • בהלכת קומגייט קבעה שביטוח לאומי צריך לשלם לעובדים שאיבדו את מקום עבודתם בשל פירוק שכר שלא שולם להם, פיצויי פיטורים, וכן תמורת הודעה מוקדמת. בהלכת קלאב מרקט הרחיבה הלכה זו לחברה המצוייה בהקפאת הליכים.
  • הלכות ותקדימים ביחס לשכר טרחה של מפרקים, אלשיך הגדילה באופן משמעותי את היקף התשלום למפרקים.

פרשת השינויים בפרוטוקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2012 קבע נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר גולדברג, כי אלשיך ביצעה 36 תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול דיון שהתנהל בפניה, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו"ד שנגדו התלוננה.[8] בעקבות החלטת הנציב, פנו ראש לשכת עורכי הדין וחמשת ראשי מחוזות הלשכה לשר המשפטים יעקב נאמן ולנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בדרישה להדחתה.[9] ב-27 ביולי 2012 הודיעה אלשיך על התפטרותה מתפקיד יו"ר נציגות השופטים.[10] הנשיא גרוניס החליט לנקוט בסנקציה של אזהרה חמורה כנגד אלשיך שהוכנסה לתיקה האישי, הבהיר כי הוא רואה בחומרה את המקרה, והזהיר אותה מפני הישנות מקרים דומים בעתיד, אך החליט שלא לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 7 (4) לחוק יסוד: השפיטה ולא לפתוח בהליך הדחתה, והתחשב, בין היתר, בכך שמדובר בשופטת ותיקה ומנוסה ביותר.[11] בעקבות החלטת גרוניס, פנו יו"ר לשכת עורכי הדין וחמשת ראשי מחוזותיה לשר המשפטים יעקב נאמן, בדרישה להשתמש בסמכותו ולהגיש קובלנה משמעתית נגד אלשיך לבית הדין המשמעתי של השופטים ולהשעותה מתפקידה.[12] בישיבה משותפת שהתקיימה בין השר נאמן לבין יו"ר לשכת עורכי הדין וראשי המחוזות, הוביל נאמן לפשרה שבמרכזה הסתפקות בהחלטתו של הנשיא גרוניס על אזהרה חמורה לאלשיך.[13]

בספטמבר 2013 נודע שנציב תלונות הציבור על השופטים מצא כמוצדקת תלונה נוספת נגד אלשיך, בעניין ביקור בית שערכה אצל החייבת רחל סופר.[14] תלונה זו נגעה לשיבוש סדר הדין האזרחי (חקירה בלא נוכחות סנגור, ודיון במעמד החייבת בנוכחות הצד התובע בלבד), דיון בסדר המשפט בנוכחות התביעה בלבד, ותיקונים מהותיים בפרוטוקול הדיון. נוסף על כך, קבע הנציב כי השופטת אלשיך הסתירה פרטים מהותיים, בכללם דיון בנושא החייבת עם כונס הנכסים בלבד.

בעקבות הבירור יצאה אלשיך באפריל 2013 לשבתון של חודשיים, שממנו חזרה לכס השיפוט.[15] לאחר מכן, ב-13 באוגוסט 2013, הודיעה כי תפרוש לגמלאות ב-15 בנובמבר 2013, שנה לפני גיל הפרישה.[16] ב-14 בנובמבר הקריאה את פסק הדין האחרון בנוכחות בכירי מערכת המשפט, ובתאריך זה סיימה את כהונתה כשופטת.

פעילותה לאחר פרישתה מכס המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתה אלשיך עוסקת בייעוץ וגישור בתיקים כלכליים המערבים פירוקים והסדרי חוב, וכן משמשת דירקטורית.[17] שמה נקשר בהקשר זה כיועצת ומגשרת במספר פרשות כלכליות בולטות, ובכללן אליעזר פישמן,[18] יוסף גרינפלד,[19] ואמיר ברמלי.[20]

מאז סיום עבודתה כשופטת, אלשיך משמשת מרצה אורחת באוניברסיטת תל אביב.

אלשיך דוברת שבע שפות: עברית, אנגלית, פולנית, גרמנית, איטלקית, צרפתית ויידיש.[21]

אלשיך היא אם לבת מנישואיה הראשונים לד"ר חילקיהו זונדר. היא נשואה-בשנית לכלכלן יוסי אלשיך, שהיה ממקימי הבנק הבינלאומי הראשון, המשנה למנכ"ל אל על ושניהל כמה מהחברות-הבנות של חברת "טבע" מחוץ לישראל. בנה החורג, עופר אלשיך, משמש סמנכ"ל כספים בזכיינית השידור רשת.[22][23]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לפי אתר הרשות השופטת, אך בהודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 4283, התשנ"ה, 12 בפברואר 1995, עמ' 2094, נמסר שהיא מונתה החל מ-1 במרץ 1995
  2. ^ הילה רז ועמית בן-ארויה, מי את ורדה אלשיך?, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2009
  3. ^ מאת שמואל דקלו, ‏ביהמ"ש העליון דחה את בקשת בדש לפסול את השופטת אלשייך, באתר גלובס, 5 ביולי 1999
  4. ^ ענת שיחור-אהרונסון, הוקפאו ההליכים נגד רשת קלאבמרקט, באתר nrg‏, 13 ביולי 2005
  5. ^ פש"ר 1765/02 - ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח בתפקידו כנאמן ומנהל מיוחד נגד אפקון תעשיות בע"מ ואח'
  6. ^ ענת רואה, ורדה אלשיך: שופטת, מחוקקת וערכאת ערעור בפני עצמה, באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2013
  7. ^ אתר למנויים בלבד הילה רז, התקדימים המשפטיים של שופטת הפירוקים הפורשת ורדה אלשיך, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2013
  8. ^ תומר זרחין, השופטת ורדה אלשיך שינתה פרוטוקול שלא כדין, באתר הארץ, 4 ביוני 2012
  9. ^ צבי הראל, עורכי־הדין: חזית אחידה להדחת השופטת אלשיך, באתר ישראל היום, 11 ביוני 2012
  10. ^ יובל יועז, ‏אלשיך התפטרה מתפקיד יו"ר נציגות השופטים הארצית, באתר גלובס, 27 ביולי 2012
  11. ^ ניר ארנון, גרוניס רשם אזהרה חמורה לשופטת אלשייך, באתר nrg‏, 30 ביולי 2012
  12. ^ הילה רז, שר המשפטים ישקול להעמיד את השופטת אלשיך לדין משמעתי, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2012
  13. ^ תומר זרחין, סוף לפרשת 'הפרוטוקול המשופץ': השופטת אלשיך לא תחויב להתנצל, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2012
  14. ^ ענת רואה, השופטת אלשיך לא למדה לקח: ביקור בית אחד וארבע הפרות חמורות של הדין, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2013
    אנה נודל, הנציב גולדברג: השופטת ורדה אלשיך שוב שיפצה פרוטוקול בניגוד לחוק, באתר "תקדין", 9 בספטמבר 2013
  15. ^ איתמר לוין, בניגוד לשמועות: ורדה אלשיך חזרה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 ביוני 2013
  16. ^ ליטל דוברוביצקי, השופטת ורדה אלשיך תפרוש ב-15 בנובמבר, באתר ynet, 13 באוגוסט 2013
  17. ^ זוהר שחר לוי ותומר גנון, קרסתם כלכלית? אלשיך מחכה לטלפון, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, ורדה אלשיך יוצאת נגד רשות המסים בתיק פישמן - אבל מה היא שכחה לספר?, באתר TheMarker‏, 9 בפברואר 2017
  19. ^ גור מגידו, ‏גרינפלד בדרך להיחלץ מהבור? ינהל גישור עם נושיו בפני אלשיך, באתר גלובס, 2 ביוני 2016
  20. ^ תומר גנון, ורדה אלשיך מוכנה לייעץ להסדר הבעייתי של ברמלי, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2016
  21. ^ עידו באום, נורית רוט, לא יכולה יותר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
  22. ^ עופר אלשיך, בנה החורג של שופטת המחוזי ורדה אלשיך, נעצר בחשד להתחמקות ממס בסך 1.4 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 במאי 2007
  23. ^ בנה של אלשיך, שדנה בתיק אייל שני, הוא סמנכ"ל ברשת, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2012