ורוניקה הקדושה

ורוניקה הקדושה
לידה	המאה ה-1; מרג' עיון או בירושלים
פטירה	המאה ה-1; סולאק-סור-מר, צרפת
קדוש עבור	נצרות קתולית, נצרות אורתודוקסית
חג	12 ביולי
תכונות	מחזיקה רעלה שעליה דמות ישו
פטרונית של	צלמים, כובסים, סוחרי צמר

ורוניקה, הקרויה גם ברניס או ברניקי היא קדושה בנצרות. על פי הספר מימי הביניים "מעשי הקדושים" (לטינית - Acta Sanctorum) היא הייתה אישה אדוקה מירושלים אשר נתנה לישו את המטפחת שלה, כך שיוכל לנגב את מצחו במהלך התקדמותו לגבעת הגולגולתא. ישו קיבל את הצעתה, מחה את זיעתו, וכשהחזיר את מטפחת, תוואי פניו הופיע עליו. השם "ורוניקה" הוא לטיניזציה של השם ברניקי, שם שמקורו במקדונית עתיקה, ומשמעותו "נושאת הניצחון". קיימת פרשנות (מוטעית) באטימולוגיה העממית הטוענת כי מקור השם ב"אמת" (vera בלטינית) ו"צלם" (eikon ביוונית).

לא קיים ביסוס לשימוש בשם ורוניקה בסיפור הצליבה בברית החדשה. המסורת מזהה את ורוניקה עם האישה זבת הדם המתוארת בבשורה על פי מתי:

הִנֵּה אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה זָבַת דָּם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ, כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ 'אִם רַק אֶגַּע בְּבִגְדוֹ אֶתְרַפֵּא'. פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ: "חִזְקִי, בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ." מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפְּאָה הָאִשָּׁה.

— בשורה על פי מתי פרק ט', 22-20

המסורת מוסיפה שוורוניקה הוזמנה לרומא על ידי הקיסר טיבריוס שסבל ממחלה קשה ונרפא מחוליו על ידי התבוננות במטפחת.

יום חגה הוא ה-4 בפברואר בכנסייה הקתולית וה-4 באוקטובר בכנסיות האורתודוקסיות.

התחנה הששית בוויה דולורוזה מוקדשת לוורוניקה, שכן על פי המסורת הנוצרית מן המאה ה-15 שם עמד ביתה. המקום נרכש על ידי הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית ב-1883 ושנתיים לאחר מכן נבנתה בו כנסייה. הכנסייה נבנתה מחדש על ידי אנטוניו ברלוצי ב-1953 וכוללת כנסייה וקריפטה. בוותיקן, בבזיליקת פטרוס הקדוש מציגים הנוצרים שרידים מהמטפחת הקדושה של ורוניקה.

על שמה של ורוניקה נקרא מין הצמחים ורוניקה, ממשפחת הלחכיים; וביניהם הורוניקה הסורית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ורוניקה הקדושה בוויקישיתוף

ורוניקה הקדושה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)