וריד
| שיוך |
כלי דם, segment of venous tree organ, particular anatomical entity  |
|---|---|
| תיאור ב |
המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
venalinca |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A12.0.00.030 |
| TA2 (2019) |
3904 |
| FMA |
50723 |
| קוד MeSH |
A07.015.908 |
| מזהה MeSH |
D014680 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0042449 |
  | |
וריד הוא סוג של כלי דם בגוף, והוא חלק ממערכת ההובלה: תפקידו להוביל דם מהרקמות אל הלב.הוריד בדרך כלל דק וגמיש מהעורק, כמות הורידים גדולה מכמות העורקים.
תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידו של הווריד הוא להוביל דם מהרקמות אל הלב. במחזור הדם הגדול, אוספים הוורידים דם מהנימים המגיעים מהתאים, כשבדם שהם מכילים רמה גבוהה של פחמן דו-חמצני, ויגיעו לעלייה הימנית של הלב. במחזור הדם הקטן יצא וריד מן הריאה, כשבדם שהוא מכיל רמה גבוהה של חמצן, ויגיע לעלייה השמאלית של הלב. בווריד קיימים שסתומים חד-כיווניים המאפשרים זרימת דם אך ורק לכיוון הלב, להם השפעה חשובה בביצוע תפקידו של הווריד. המנגנון המסייע לזרימת הדם הוורידי הוא משאבת השרירים. זרימת הדם בורידים רציפה בניגוד לזרימת הדם בעורקים שהיא גלית,בהתאם לדופק הלב.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפנות הווריד דקות יחסית וגמישות, להבדיל מדפנות העורק העבות שאמורות לעמוד בלחצו הגבוה של הדם (ראו לחץ דם) היוצא מן הלב.
הווריד מורכב משלוש שכבות:
- הגלימה החיצונה (tunica externa, tunica adventitia) - השכבה החיצונית.
- הגלימה האמצעית (tunica media) - השכבה האמצעית. שריר חלק שדק הרבה יותר בעורקים.
- הגלימה הפנימית (tunica intima) - אנדותל, השכבה פנימית. שכבה חלקה המאפשרת לדם לזרום בחופשיות.
היבטים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להחדיר תרופה למחזור הדם דרך הוורידים. הזרקה תוך ורידית (IV) היא הדרך המהירה ביותר, משום שהחומר הפעיל מוחדר למחזור הדם באופן מיידי ומופץ ברחבי הגוף בתוך שניות מעטות בלבד[1]. באופן זה המינון המלא מגיע למחזור הדם בבת-אחת. דבר זה יכול להיות בעייתי במקרים מסוימים אם קיימת רגישות כלשהי לתרופה. זאת משום שבמקרה זה יש מעט מאוד זמן למתן של חומר שיסתור את פעילותה[1].
על פי רוב לאחר ההזרקה מחזור הדם יוביל את התרופה לכל תאי הגוף. יוצאי הדופן הם חומרים שלא יכולים לעבור את מחסום הדם-מוח. כתוצאה מכך תרופות המכילות חומרים מסוג זה לא יכולות להשפיע על תאי המוח[2] אם הן מוחדרות דרך הווריד. במקרים אלו יחפשו הרופאים דרכים אלטרנטיביות להשפיע על מערכת העצבים המרכזית, בהתאם למצב בו רוצים לטפל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפואת כלי דם וטרשת עורקים - אתר האנגיולוג והחברה הישראלית לחקר וטיפול טרשת עורקים. מכיל מידע לגבי כל הקשור בכלי דם, מחלות כלי דם ומחזור הדם.
- וריד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.