ז'אן פרואסאר
 | |
| לידה |
1337? ואלנסיין, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1410? (בגיל 73 בערך) שימה, בלגיה |
| מדינה |
צרפת |
| שפות היצירה |
צרפתית עתיקה |
| יצירות בולטות |
Froissart's Chronicles, La plaidoirie de la rose et de la violette, Le debat dou cheval et dou levrier, La court de may, Serventois, Le dit de la marguerite, Le dit dou bleu chevalier, Le dit dou florin, Le joli mois de mai, Le joli buisson de jonece, Le temple d'Honneur, Pastourelles, Chants royaux, La prison amoureuse, L'espinette amoureuse, Le paradis d'amour, Rondeaux, L'orloge amoureus, Meliador, Lais amoureus, Virelays, Ballades, Historical poem |
  | |
ז'אן פרואסאר (בצרפתית: Jean Froissart; 1337 – 1405 בערך) היה היסטוריון ומשורר צרפתי.
פרואסאר היה אחד ההיסטוריונים החשובים של צרפת בימי הביניים. במשך מאות בשנים ספרו "דברי הימים" זכה להכרה כמבטאה העיקרי של תחיית האבירות בממלכות אנגליה וצרפת במאה ה-14. ספרו זה הוא גם אחד המקורות החשובים המתארים את מחציתה הראשונה של מלחמת מאה השנים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרואסאר נולד בדוכסות אינו בעיר ואלנסיין (כיום בצפון צרפת), לאב שעסק בעיצוב מעילי אבירים. הוא עבד כסוחר ואחר כך הוסמך ככומר. בשנת 1361, מצויד במכתב המלצה ממלך בוהמיה, נסע ללונדון כדי לתת לפיליפה מאינו, אשתו של אדוארד השלישי מלך אנגליה, שיר שכתב אודות קרב פואטייה. היא מינתה אותו למשורר ולכותב דברי הימים בחצרה. ב-1367 ליווה את יורש העצר של אנגליה "הנסיך השחור" במסעו לעיר בורדו שהייתה בשליטת האנגלים. ב-1368 ליווה את דוכס קלרנס מאנגליה במסעו אל העיר מילאנו שבאיטליה לטקס נישואיו של הדוכס עם בתו של דוכס מילאנו גלאצו ויסקונטי השני. ב-1369 חזר לעיר מולדתו ואלנסיין, שם נודע לו על מותה של פליפה מאינו. הוא הפך לבן חסותה של יוהנה דוכסית ברבנט.
בשנת 1381 קיבל פרואסאר משרת כמורה בדוכסות אינו בעיר שימה (כיום בבלגיה), וזכה להכנסה מאחוזות הכנסייה שאִפשרה לו להמשיך במסעותיו כדי ללקט חומרים לכרוניקות שלו (Chroniques de Froissart) שבהן תיאר את ההיסטוריה של אירופה המערבית מ-1325 עד 1400. בין השנים 1390 ו-1391 כתב את תולדות עיר מולדתו ואלנסיין. ב-1392 היה בפריז וב-1395 נסע שוב לאנגליה כדי לתת עותק של שיריו לריצ'רד השני מלך אנגליה, אך התאכזב מן השינויים שחלו באנגליה מאז שעזב את הממלכה. הוא ראה שינויים אלה כסופה של תקופת האבירות. בגלל מריבה עם גי מבלואה, שהיה שליטה הפיאודלי של העיר שימה, הפך פרואסאר לבן חסותו של פיליפ השני, דוכס בורגונדיה. הוא בילה את שנותיו האחרונות בדוכסות אינו ומת בשנת 1405.
ההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן ציטטה רבות מתוך כתביו של פרואסאר בספרה "ראי רחוק" העוסק במאה ה-14.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'אן פרואסאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ז'אן פרואסאר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- Froissart's Chronicles
