זאב (רקטה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב
מידע בסיסי
ייעוד ארטילריה רקטית עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רקטת זאב

זאב היא רקטה ישראלית שפותחה בזמן מלחמת ההתשה על ידי יחידת הפיתוח והניסויים של צה"ל (יפת"ח). הרקטה נועדה לשימוש כנגד ביצורים ובונקרים ובהתאם לכך הייתה בעלת ראש קרב גדול. הרקטה הונעה בדלק מוצק וטווחה היה קצר (קילומטרים בודדים) וגם דיוקה היה נמוך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה קצרה לאחר מלחמת ששת הימים, ולאחר שכוחות צה"ל התבצרו לאורך קו תעלת סואץ, נהר הירדן, וגבול ירדן, החלו המצרים (בייעוץ צמוד של מומחים סובייטים) להפגיז את המעוזים שנבנו לאורך קו תעלת סואץ (קו בר-לב).

היוזמה לפיתוח מטעני "זאב" הייתה של קציני וחיילי יחידת יפת"ח ומפקדה, אל״מ דוד לסקוב. מייד לאחר מלחמת ששת הימים, עוד לפני פרוץ מלחמת ההתשה, החל לסקוב בפיתוח ה"זאבים".

הפעלת רקטות "זאב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 דווח בחדשות הערוץ הראשון כי צה"ל עושה שימוש ברקטות 'זאב' במהלך תגובה צבאית להתקפת חזבאללה על מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. צוין כי הוחלט על שימוש ברקטות משום שתוקפן עמד לפוג, שכן יצורן היה בתחילת שנות ה-70 במאה ה-20. ייתכן ואלו היו רקטות ה'זאב' האחרונות שהיו ברשות צה״ל.[דרוש מקור]

הפעלת "זאב 500"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת ההתשה שוגרו לעבר מטרות מצריות מאות מטעני "זאב 500". בתאריך 9 במרץ 1969 פגע 'זאב' במטה הצבא המצרי באסמאעיליה והרג את הרמטכ"ל המצרי, עבד אל-מונעים ריאד, וכמה קצינים בכירים נוספים. צה"ל השתמש ברקטות זאב גם במלחמת לבנון הראשונה[1].

אבות טיפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

"זאב 500"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטען חבלה מועף "זאב 500" הוא רקטה שפותחה והופעלה על ידי יחידת יפת"ח של חיל ההנדסה במהלך מלחמת ההתשה. ה"זאב" כולל גוף מטען נפיץ, מנוע רקטי 240 מ"מ, סנפירי ייצוב ומרעום הפעלה בעל שני מצבים: מצב מיידי ומצב השהייה. משקלו הכולל של המטען הוא כ-580 ק"ג, מתוכם כ-250 ק"ג חומר נפץ (חנ"מ) יצוק. השיגור לטווח של 1,000 מטר בוצע באמצעות משגר מקובע בזווית קבועה של 50 מעלות.

מטעני ה"זאב 500" נתנו מענה הולם להפגזות הארטילריה המצרית לאורך תעלת סואץ. בכל פעם שהופעלו מטעני ה"זאב" שקטה הגזרה למשך מספר ימים.[2] מטען "זאב 500" פגע ביעילות במטרות קרקעיות בגודל של 200X200 מטרים. פגיעת המטען בקרקע בהשהיה יצרה מכתש בקוטר 12 מטר ועומק מרבי של 5 מטרים. במצב השהיה, היה המטען יעיל במיוחד נגד עמדות ובונקרים מחופרים. אפקט הפגיעה של "הזאב" היה זהה לפצצת אוויר במשקל 500 ק"ג חנ"מ.

"זאב 250"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר רבו פעולות חבלה של מסתננים מגבול ירדן, בחסות הלגיון הירדני, פותח "זאב 250". טווח הפעלתו של מטען זה היה 4,500 מטרים. הרקטה פותחה מכיוון שמחנות הלגיון היו במרחקים גדולים מ-1,000 מטרים ו"זאב 500" לא יכול היה להגיע אליהם. יעילותו של "זאב 250" הייתה דומה לזו של פצצת אוויר 250 ק"ג.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]