זאב חבצלת

זאב חבצלת (17 בנובמבר 1922 – 3 באפריל 1962) היה מלחין, פזמונאי, רקדן, מרקיד, כוריאוגרף, מורה ובמאי קולנוע ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבצלת נולד בשנת 1922 בעזה, שם הייתה קהילה יהודית קטנה. אביו עבד בסניף הדואר המנדטורי בעיר. במאורעות תרפ"ט נאלצו היהודים להימלט מהעיר בחסות הצבא הבריטי, ומשפחתו התיישבה בתל אביב. לאחר מות אמו ב-1938 עבר לבית הספר המחוזי בגבעת השלושה שם התבלט במגוון כישרונותיו: ציור, כתיבת שירים, בימוי, מוזיקה מדע, טבע וחברה.

הוא היה פעיל בתנועת השומר הצעיר והצטרף להכשרה בקיבוץ בית אלפא, ומשם נשלח ללמוד הוראת בוטניקה וזואולוגיה בסמינר הקיבוצים. בתקופה זו החל להתעניין בריקודי עם, ולמד אצל גרטרוד קראוס וגורית קדמן.

הוא השתתף כמנהל אמנותי בפסטיבלי הנוער הדמוקרטי בבודפשט, בוקרשט, ורשה ומוסקבה.

בקיבוץ עסק בהוראה ובחקלאות. במלחמת העצמאות השתתף בהגנה על דגניה.

לאחר המלחמה התמנה לקצין התרבות של הנח"ל ובתפקידו זה יזם והקים את להקת הנח"ל ואף כתב והלחין שירים לתוכניתה הראשונה, מהם התפרסמו: "שיר המ"מ" ("מי משחיז מגל וחרב") ו-"ניאחז בכל משלט".

ב-1958 נסע ללמוד קולנוע באיטליה והיה עוזר במאי תחת פדריקו פליני, רוברטו רוסליני וויטוריו דה סיקה. לאחר שנתיים חזר ארצה וביים מספר סרטונים קצרים. אחד מסרטיו נגד חימושה של גרמניה המערבית אף זכה במדליית זהב במוסקבה.

הוא הספיק לביים סרט באורך מלא: "חבורה שכזאת" (1962) לפי ספרו של ישראל ויסלר (פוצ'ו), עם שלל שחקנים כמו בומבה צור, יוסי בנאי, גילה אלמגור, אילי גורליצקי, עודד תאומי, גדעון זינגר ועוד. בראשית אפריל 1962, זמן קצר לפני הקרנת הבכורה, נהרג חבצלת כאשר הטרקטור עליו עבד בשדות בית אלפא התהפך עליו והרגו. נקבר בבית הקברות של קיבוצו. הסרט זכה להצלחה רבה.

תקליטור משיריו יצא בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. על שיריו המוכרים נמנים "אשכולית", "לאן נושבת הרוח" ו-"הורה אגדתי".

חבצלת הותיר את אלמנתו ושלושה בנים: יובל חבצלת (שהיה האקורדיוניסט של להקת הנח"ל), ד"ר גלעד חבצלת (רופא ילדים) ונדב.
אלמנתו, עמליה חבצלת-פירסטנברג, הייתה מחנכת במוסד החינוכי גלבוע ויועצת בשירות הפסיכולוגי החינוכי בתחנת העמקים של מועצה אזורית הגלבוע. נישאה בשנית, לשמואל ("פיסקה") פירסטנברג, המפיק חבר קיבוץ יקום וממייסדי "צוותא" (ואביה של העיתונאית יעל גבירץ).^[1]

רשימותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב חבצלת, מחולנו לי ולך: דברים על מחול; תחקיר ועריכה: רנה שרת, בית אלפא: גלבוע, 2003. (אסופת רשימות על מחול שנמצאו בעזבונו)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו לדמות: זאב חבצלת מפי רעיו; כתב: נתן שחם, מרחביה: ספרית פועלים, 1963.

מאמרים:

צבי פרידהבר, 'זאב חבצלת ומחול העם הישראלי', רוקדים (המגזין לריקודי עם ומחול) 15 (1992), 9–11.
משה קדם, 'כמעיין המפכה: קווים לדמותו של זאב חבצלת', מחול בישראל (רבעון לענייני מחול) 2 (1993), 41–42. (המאמר באתר "יומני מחול" של רות אשל)