זאב שטיינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב שטיינברג
לידה 27 בנובמבר 1918
טריר, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במאי 2011 (בגיל 92) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ווֹלפגנג שטיינברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ויולן, מלחין
כלי נגינה ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים התזמורת הפילהרמונית הישראלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב (ווֹלפגנג) שטַיינברג (27 בנובמבר 191822 במאי 2011) היה ויולן ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ווֹלפגנג שטיינברג בשנת 1918 בטריר שבגרמניה למרגרטֶה לבית הירשלנד ולפאול שטיינברג. אביו ניגן בכינור וסיים את האקדמיה בקלן עם אדולף בוש, אך בחר לעסוק ברפואה. זאב החל לנגן בגיל חמש ואף שר במקהלת הקתדרלה בטריר, לפי דרישת אביו. בחמש-עשרה שנותיו הראשונות התגורר בעיר טריר, עד שבשנת 1934, לאחר עליית הנאצים לשלטון, כשהיה בן 15, עלה לארץ ישראל, ואחרי שנים אחדות של הפסקה, חידש ב-1940 את לימודי הנגינה וההלחנה אצל עדן פרטוש. משנת 1942 היה חבר בפילהרמונית הארץ-ישראלית והיה לנגן הראשון בקבוצת הוויולות.

שטיינברג הזמין אצל בונה העוגבים גדעון שמיר עוגב ביתי קטן, בדומה לזה שהיה בבית הוריו בגרמניה, ושמיר מילא את בקשתו.

משנת 1959 היה שטיינברג חבר ברביעייה הישראלית. כן לימד ויולה ומוזיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה בתל אביב וישב בחבר השופטים של קרן התרבות אמריקה-ישראל ושל המועצה הישראלית לתחרות הנבל הבינלאומית. שטיינברג נמנה עם מייסדי אנסמבל מוזיקה נובה.

בשנת 2008 קיבל שטיינברג אזרחות כבוד של העיר טריר. בשנת 2010 העניקה עיריית תל אביב-יפו אות הוקרה מיוחד לזאב שטיינברג בן ה-92, ותיק הנגנים בישראל.[1]

זאב שטיינברג מת בשנת 2011, בן 92. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינברג כתב בשיטת שנים-עשר הטונים, והשמיד את יצירותיו המוקדמות, שלא נכתבו בה. מאז ראשית שנות ה-60' השתמש שטיינברג בכתיבתו בסגנון מזרחי, שבא לביטוי במלודיה ובעיטורים, שאותם התאים לשיטת שנים-עשר הטונים. בשנת 1969 כתב לראשונה יצירה ווקאלית, "רחב והמרגלים", קנטטה לקריין, זמרת אלט, שתי חליליות, צ'מבלו וצ'לו, עם אפשרות להוספת כלי הקשה. היצירה מתבססת על פסוקים מפרק ב' בספר יהושע. 10 שנים לאחר מכן כתב שלושה שירים לזמרת סופרן, חליל צד, קרן יער (או ויולה) וצ'לו, למילים של המשורר האוסטרי אנטון וילדגנס.

"מבוא ופוגה" לחליל, ויולה ונבל מ-1970 היא מחווה למוזיקה מתקופת הבארוק, שהייתה אהובה על שטיינברג, אבל מזווית ראייה מודרנית. ב"וריאציות על שיר ילדים" ("יונתן הקטן") מ-1972, לשלישיית כלי קשת וקרן יער, נקט שטיינברג במגוון משעשע של סגנונות הלחנה, מבאך ועד וברן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב שטיינברג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגי חיטרון, אות הוקרה לנגן הוויולה זאב שטיינברג, באתר הארץ, 24 במאי 2010