זאכי אלחדיף
 | |||||
| דיוקנו של זאכי אלחדיף | |||||
| לידה |
25 בדצמבר 1890 טבריה, האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1938 (בגיל 47) טבריה, פלשתינה (א"י) | ||||
| השכלה | סוחר | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
יצחק זאכי אלחדיף (25 בדצמבר 1890 - 27 באוקטובר 1938) היה ראש העירייה היהודי הראשון בארץ ישראל. הוא כיהן בראשות עיריית טבריה משנת 1923[1] עד הירצחו בטבח בטבריה בשנת 1938.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאכי אלחדיף היה מאנשי היישוב הישן, בן למשפחה ממגורשי ספרד, אשר השתקעה בשנת 1492 באי רודוס, ובשנת 1740 עלתה לטבריה יחד עם הרב חיים אבולעפיה ותלמידיו. סבו הרב אהרן בכור אלחדיף היה רבה הראשי (חכם באשי) של טבריה. אביו הרב חיים אהרן היה ראש ישיבת רבי מאיר בעל הנס, וראש הכוללים הספרדי בעיר. אמו שמחה באה ממשפחה ספרדית מיוחסת. אלחדיף למד בחדר ובישיבה של אביו וגם בבית הספר כי"ח בעיר.
אלחדיף החל לעסוק במסחר ב-1911 ועבר לשם כך לבית שאן שם החל בפעילותו הציבורית כראש ועד היהודים של הקהילה המקומית. בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לטבריה ומיד נרתם גם שם לפעילות ציבורית כשסייע לפליטים שגורשו מתל אביב וממושבות השפלה לטבריה על ידי השלטון העות'מאני.
בשנת 1923 החל לכהן כראש עיריית טבריה[3].[4] בתפקידו זה פעל לפיתוח העיר עם חיבורה לרשת החשמל וסלילת כבישים נרחבת. כמו כן מסר את הזיכיון להפעלת חמי טבריה לחברה יהודית ויזם הקמת בתי מלון וכן את שכונת "קריית שמואל". עקב פעילותו הציבורית לפיתוח טבריה היה מקובל על יהודים וערבים כאחד.
במאורעות תרפ"ט חתם על הסכם רגיעה עם מנהיגם של ערביי טבריה והסביבה, סעיד א-שיח' שהכריז: "כל עוד אני חי לא יעז ערבי להרים ידו על יהודי". למרות שקיבל איומים על חייו, סירב להלך בלווית שומר ראש.
חיים ארלוזורוב כתב על אלחדיף:[5] "שוחחנו על ענייני הערבים, שהוא בקי בהם בתכלית. אני בטוח כי יוכל לסייע הרבה. כשנגענו בשאלה מה יש לעשות - הביע, לדעתי, דעות נבונות, המעידות על שכל בריא".
בשנת 1938, מספר שבועות לאחר הטבח בטבריה, נורה אלחדיף לאור היום, על ידי בנו של בעל מסעדה ערבי טברייני, שארב לו וירה בו מטווח קצר, בסמוך למסגד א-זידאני בעיר. כעבור יומיים מת אלחדיף מפצעיו. הוא נטמן בבית העלמין בעיר והותיר אחריו את רעייתו אסתר (מבית יהודה כהן), בן ובת.
לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הרצח הודח מפקד "ההגנה" בטבריה, ומפקדת "ההגנה" החליטה על פעולה נגד כמה מהאחראים לפיגועים נגד יהודים בה חוסל אחד ושנים נפצעו קשה.
מאוחר יותר נתפס הרוצח, הועמד לדין והוצא להורג בכלא עכו.
זכרו של אלחדיף מונצח באחד מרחובותיה המרכזיים של טבריה וכן באנדרטה שהקימה קבוצת אמנים ביוזמת העירייה ביוני 2009 במקום בו נרצח, סמוך למסגד א-זידאני.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'אלחדיף, זכי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 46. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "זאכי אלחדיף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1860
- דף לזכר זאכי אלחדיף, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- זכי אל-חדיף, ראש עירית טבריה, מת מפצעיו, דבר, 30 באוקטובר 1938
- לזכר נעדרים - זכי אל-חדיף, דבר, 29 בנובמבר 1938
- קובי דוד, הקמת האנדרטה לזכר אלחדיף, באתר ynet
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jewish Telegraphic Agency, Jew Replaces Arab As Mayor of Tiberias, 1923-10-24
- ^ סוכנות הידיעות היהודית, Jew Replaces Arab As Mayor of Tiberias (עמ' 3), 24 באוקטובר 1923 (באנגלית)
- ^ [2]
- ^ דוד תדהר, "זאכי אלחדיף", באתר http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1860
- ^ ביומנו, 6 באוקטובר 1931
| ראשי עיריית טבריה | ||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|