זיהוי
זיהוי היא פעולה קוגניטיבית, בה נוצרת מודעות לכך שגירוי מסוים, הנקלט מהסביבה, נושא מידע, שאינו חדש.
פעולת הזיהוי מאפשרת לאפיין את הגירוי על פי מידע שמקודד בזיכרון לטווח ארוך. לדוגמה, אדם שראה כבר כלבים ורואה כלב, מזהה שהוא רואה כלב ולא מין של חיה, שלא ראה מימיו. כלומר, הסביבה שלנו אינה זרה לנו, משום שתהליכי הזיהוי וההיכר שלנו מעניקים משמעות למה שאנחנו תופסים על בסיס ניסיון העבר[1].
הזיהוי התפיסתי תלוי הן בציפיותינו והן בתכונות הפיזיקליות של העצמים שאנו רואים. לכן הוא עלול להשתנות על פי המקום שבו אנחנו נמצאים ועל פי דברים נוספים שאנחנו רואים סביבנו[1].
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזיהוי מעורב בין היתר בתהליכי למידה. למשל, "למידה תפיסתית" Perceptual learning, היא היכולת לזהות שגירוי מסוים נתפס בעבר[2]. היא מאפשרת לאדם לדעת כיצד עליו להתנהג על סמך ניסיון העבר[2].
יכולת הקריאה מצריכה זיהוי של סימני הכתב לצורך המרה פונמית-גרפמית והפקת משמעות.
אחד השימושים ליכולת הזיהוי היא במבחן רב-ברירתי, שבו יש צורך לזהות את התשובה הנכונה מתוך מספר אפשרויות.
מסדר זיהוי הוא נוהל חקירתי-משטרתי מיוחד שבמהלכו עד, שראה חשוד בנסיבות מפלילות, מנסה לזהות אותו בתוך קבוצה של אנשים שאינם שונים בהרבה ממנו.
מנגנונים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה (קוגניציה)
כדי לזהות אובייקט שאנו קולטים בסביבה, אנו משתמשים בשני תהליכים שונים של עיבוד מידע, המכונים Top-down and bottom-up. עיבוד מלמטה למעלה קולט את המידע החושי ומשגרו לעיבוד במוח. במקביל, עיבוד מלמעלה למטה משפיע על הדרך שאנחנו מבינים עצמים ומאורעות על בסיס ניסיונות העבר שלנו, הידע, המוטיבציות והרקע התרבותי המונח בתפיסת עולמינו[1].
פן נוסף של העיבוד מלמעלה למטה הוא שהקשרים וציפיות יכולים להשפיע על תהליכי הזיהוי של אובייקטים בסביבה[1]. לדוגמה, נסו להבין מה אתם רואים באיור הבא:
-
איור א'
ללא הקשר, איור א' יכול להראות כאוסף כתמים חסר משמעות. למעשה ניתן לראות בו פרה, שהראש שלה נמצא בצד השמאלי של האיור. נסו להביט בו שוב כאשר אתם כבר מודעים להקשר - האם הציפייה המקדימה עזרה לכם לאתר את הדמות בתמונה?
פגיעה ביכולת הזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נזק לאזורים המוחיים המעורבים בתפיסה חזותית יכול לפגוע ביכולת הזיהוי של גירויים חזותיים[2].
הפרעת התנהגות מקושרת לפגיעה ביכולת לזהות את רגשותיו של הזולת מתוך הבעת הפנים שלו[3].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Remembering and Forgetting - סרטון הסבר של Crash Course Psychology על הגורמים המשפיעים על יכולת הזיהוי וההשלכות המשפטיות על עדויות בבית משפט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 1 2 3 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ Airdrie, J. N., Langley, K., Thapar, A., & van Goozen, S. H. (2018). Facial Emotion Recognition and Eye Gaze in ADHD With and Without Comorbid Conduct Disorder. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry.
