זכריה לירז
| |
| לידה |
26 באפריל 1935  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 2018 (בגיל 82) |
| מדינה | ישראל |
| ידוע בשל | יזימת אירועי תרבות ברחבי ישראל |
  | |
זכריה לירז-פלדמן (26 באפריל 1935 - 25 במרץ 2018) היה יזם אירועי תרבות ברחבי ישראל, זוהה במיוחד עם עיצוב חיי התרבות באזור הנגב בכלל ובבאר שבע בפרט. יזם את חגיגות הזמר העברי בערד[1] וחגיגות הכליזמרים בצפת. בשנת 2000 זכה באות יקיר באר שבע.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכריה לירז, נולד כזכריה פלדמן בבוקרשט רומניה לאברהם ורבקה פלדמן. בין השנים 1940–1944, עת התרחשה השואה, נשלח על ידי הנאצים עם משפחתו למחנות ריכוז באוקראינה. הוא עלה לישראל בשנת 1948 והגיע לעיר חיפה. הוא שרת כחייל קרבי בחטיבת גבעתי, היה סמל מחלקה, והדריך בקורס מכים. ב-1958 עזב לטובת הדרום. בהשפעת דוד בן-גוריון שקרא לפיתוח הנגב תוך מתן דוגמה אישית בהתיישבותו בשדה בוקר, עבר להתגורר באופקים, שם שימש בתפקיד מנהל מחלקת התרבות. הוא הצליח במשך תקופה קצרה לערוך שינוי במערכת החינוך בעיירה. הוא יזם חינוך משלים, הקים ספרייה ציבורית והפעיל קייטנות בקיץ. לאחר מכן, זכה במכרז לתפקיד מנהל מחלקת התרבות בעיריית באר שבע, ועבר לגור בבירת הנגב ב-1962.[2]
בשנת 1970, הקים לירז בבאר שבע את מועדון גלריה "הצריף", שהיה מקביל לרשת מועדוני "צוותא", אשר במסגרתו קוימו פעולות תרבות רבות, ובעיקר ערבי שירה ותרבות, ותערוכות של אמני ישראל כדוגמת אורי ליפשיץ, ואחרים. שיאו התרבותי של ""הצריף" היה בקיום תערוכה של האמנית הבינלאומית, חנה אורלוף אשר נפתחה בחודש אפריל 1976, ואשר במסגרתם הוצגו 37 פסלים ו-16 דפי רישום וגרפיקה, של אורלוף - מגדולות הפסלים בכל הזמנים - שהוערכו בשווי של מספר מיליוני שקלים (רות אנגל, "תערוכת חנה אורלוף", מעריב, 30 באפריל 1976). בהמשך דרכו בעיר יזם לירז פעולות תרבות נוספות, כגון פתיחת גלריה לאמנות בבית ערבי ישן ברחוב סמילנסקי בעיר העתיקה.[3][4] כמו כן, יזם את הקמתם של אוניברסיטה עממית, סינמטק, ועוד.
לאחר שבע שנים של פעילות, עזב לירז לחיפה, העיר הראשונה בה גר בישראל, בעקבות הצעה שקיבל לניהול מרכז התרבות ע"ש אבא חושי. ב-1972 חזר לירז לבאר שבע לאחר שסגן ראש העירייה בנ"ץ כרמל, הציע לו להקים את תיאטרון באר שבע, שלירז גם מונה להיות מנהלו הראשון.[5]
בשנת 1978 הוענק ללירז פרס "גמל הזהב", לאומנות, תרבות וחינוך, מטעם "פרגוד, ירחון לענייני תרבות באר-שבע", על תרומתו יוצאת הדופן לפעילות התרבותית בבאר שבע. בהקשר זה, ביום 14 ביוני 1978 הונפק על ידי "פרגוד" ירחון מיוחד בקשר עם הענקת הפרס, אשר כלל כתבת עומק מפורטת, במסגרתה תוארה בהרחבה פעילותו ותרומתו של לירז לחיי התרבות בכלל, ובדרום הארץ ובבאר שבע בפרט, שעמדה בבסיס ההחלטה ליתן ללירז את הפרס. באותה כתבת עומק כונה לירז "קיסר התרבות הבלתי מוכתר, אך גם הבלתי מעורער של באר שבע". יצוין כי הפרס הוענק על בסיס "המלצות על מועמדים לזכייה ששוגרו לוועדה ציבורית, אשר עמלה על מיון ההמלצות קביעת הזוכים". הענקת הפרס זכתה לברכתו של ראש עיריית באר שבע דאז, מר אליהו נאוי, שנכללה בגוף הירחון.[6]
בחג סוכות 1982, יזם הקים וניהל את חגיגות הזמר העברי בערד ביחד עם נחומי הרציון.
בשנת 1988 הגה וייסד את פסטיבל הכליזמרים בעיר צפת, והיה מנהלו של הראשון של הפסטיבל הראשון, ולאחר מכן ניהל מספר פסטיבלים בשנים מאוחרות יותר. מאוחר יותר, זכה לאות הוקרה, על ידי ראש העיר צפת, מר אילן שוחט, "על החזון ליצירת וייסוד פסטיבל חג הכליזמרים הראשון בצפת בשנת 1988".
ב-25 במרץ 2018 נפטר לירז בעיר חיפה בגיל 83.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000 הוענק ללירז עיטור יקיר באר שבע על תרומתו לתרבות בעיר.
בשנת 2006 זכה להשיא את אחת מ-12 המשואות בטקס המסורתי שנערך בהר הרצל בירושלים לציון יום העצמאות ה-58 למדינת ישראל.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- להקת המחול של באר שבע תצא לסיור באירופה בחדשי הקיץ, מעריב, 12 במרץ 1969
- אמיר רוזנבליט, "מוזיאון המעברה" יוקם בירוחם, דבר, 20 באפריל 1983
- "באר שבע אבלה: "מר תרבות" איננו", באתר שבע, 28 במרץ 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי בינדר, זמר עברי, מעריב, 14 באוגוסט 1984
- ^ שלמה גבעון, בית העם בבאר שבע - משכן "המכון להשכלה ואמנות", מעריב, 3 בנובמבר 1966
- ^ משולם עד, "מונמרטר" של הנגב, דבר, 22 ביולי 1977
- ^ משולם עד, "רובע לאטיני" בבאר שבע, דבר, 22 בדצמבר 1977
- ^ נסיון חדש להקמת תיאטרון בבאר שבע, דבר, 24 באוגוסט 1972
- ^ כתבה בעיתון "פרגוד" בנושא פרס גמל הזהב 14 ביוני 1978
- ^ רותי סיני,יולי חרומצ'נקו, בין מדליקי המשואות: אלוף במיל' אלמוג ו"סבתא ג'מילה", באתר הארץ, 22 במרץ 2006