שניאור זלמן גופין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זלמן גופין)
שניאור זלמן גופין
לידה 31 באוגוסט 1945 (בן 78)
כ"ב באלול ה'תש"ה
ברית המועצות (1923–1955)ברית המועצות (1923–1955) סמרקנד, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חב"ד
תחומי עיסוק תורת החסידות
תפקידים נוספים משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
רבותיו הרבי מליובאוויטש, הרב שלמה חיים קסלמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שניאור זלמן מנחם אברהם גופין (מוכר כר' זלמן; נולד בכ"ב באלול ה'תש"ה, 31 באוגוסט 1945) הוא משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, ובקהילת מעייני ישראל ומחבר ספרים על תורת החסידות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, לשם נמלטה משפחתו בזמן מלחמת העולם השנייה, לשרה רלקה וישעיה גופין, מנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

בשנת תש"ז יצאה המשפחה מרוסיה דרך פולין למחנה פליטים בצרפת ומשם עלתה בשנת תש"ט לישראל והתיישבה בכפר חב"ד שנוסד באותו הזמן. לאחר שלמד בישיבת תומכי תמימים בלוד ובכפר חב"ד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, נסע בחודש אלול תשכ"ה ללמוד בניו יורק במרכז חב"ד העולמי אצל הרבי מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתקופה זו היה חבר בצוות שעסק בכתיבת ספרי הרבי. בשנת תשכ"ח נסע ללמוד שם שנה נוספת. באדר תשכ"ט התחתן עם רבקה לבית ברגמן מירושלים, לאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל החל בשנת תשל"ה לשמש משפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, לצד המשפיע הראשי, הרב מנחם מנדל פוטרפס. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת תשנ"ה מונה למשפיע הראשי בישיבה. משנת תש"ע הוא גם משפיע ברשת "מעייני ישראל".

בשנת תשס"ה מונה הרב גופין לחבר הנהלת ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות. הוא המשפיע של ארגון הנוער "צבאות השם - הפנסאים"[1]תשע"א) ושל מחנה הקיץ "גן ישראל ארץ הקודש".

שיעוריו והתוועדויותיו מושכים אליהם קהל מגוון. הוא מוסר שיעורי חסידות גם לנשים. מפרסם מאמרים בתורת החסידות בכתבי העת, היכל הבעש"ט, הערות התמימים, מעיינותיך, בשבועון כפר חב"ד ועוד.

הרב גופין משתייך לזרם המתון בחב"ד. הוא סבור שהרבי מליובאוויטש נפטר[2] ושאין לפרסם את משיחיותו, אך כתב גם שהכחשת האמונה שהרבי הוא "נשיא הדור" וש"הוא יגאלנו", גם כיום, לאחר פטירתו, אין לה מקום בחסידות חב"ד[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב גופין אחד עשר ילדים:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעוריו יצאו לאור בסדרת ספרים:

  • המשך שבועות תרס"ה - ביאורים למאמרי רבי שלום דובער שניאורסון, שני חלקים, הוצאת קה"ת 2005-2006
  • ביאור על שער היחוד והאמונה, הכולל ביאורים על אחדות ה' ושער היחוד והאמונה מתוך ספר התניא של רבי שניאור זלמן מליאדי, הוצאת קה"ת 2008 . הוצאה שנייה ה'תשפ"א - שני חלקים
  • ללמוד איך להתפלל ביאורי תפילה על פי תורת החסידות, ליום חול - חלק א, מתחילת התפילה עד ל'הודו', הוצאת קה"ת 2009. חלק ב', מ'הודו' ועד 'יהי כבוד', שם 2010. חלק ג' מ'יהי כבוד' ועד 'שמונה עשרה'. חלק ד', מ'שמונה עשרה' עד סיום התפילה, שם 2011. ליום השבת - חלק א', מתחילת תפילת ערב שבת "הודו לה'" עד 'לכה דודי', שם תשע"ו. חלק נוסף על תיקוני שבת מ'סעודות שבת' ועד 'מוצאי שבת', שם תשע"ז.
  • המועדים על פי תורת החסידות - על חודשי שבט-ניסן, תשע"ג
  • א חסידישע בר מצווה - הכנות חסידיות לקראת בר-מצווה, תשע"ד
  • לדעת את המידות, עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות, תשע"ד
  • וידעת היום, ביאור המושגים היסודיים של החסידות, תשע"ו
  • שיעורים בחסידות - ביאורים למאמרי המשך תרס"ו של רבי שלום דובער שניאורסון, שלשה חלקים, הוצאת קה"ת 2014-2022
  • ללמוד את המועדים, חגי ומועדי ישראל לאור תורת החסידות, חלק ראשון - אלול-תשרי, תשע"ח, חלק שני - מרחשוון-שבט, תש"ף, חלק שלישי אדר-אב, תש"ף
  • מאמרי הרבי - משיח וגאולה, ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה ה'תשפ"א

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להתמסר, בעלון תחיינו, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, גיליון 9, תשע"ח, עמודים 10–22
  • התוועדות - אסופת התוועדויות, בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך, ה'תשע"ט
  • אהרן קליגר, כן בקודש חזיתיך, עיתון בקהילה א' תמוז תשע"ט עמוד 20–30

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שניאור זלמן גופין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבני חב"ד במעמד תמיכה נלהב לארגון הפנסאים
  2. ^ ראיון עם אהרן דב הלפרין, עיתון כפר חב"ד, גיליון 910, ג' בתמוז תש"ס
  3. ^ ראו מכתבו לרב ישראל הרשקוביץ, שבו הוא מבהיר שהכחשת האמונה שהרבי הוא נשיא הדור והוא יגאלנו - "אינם השקפת חסידי חב"ד כלל, ואין להם מקום בליובאוויטש!" (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) באתר חב"ד אינפו