זרבובית
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
זרבובית היא פיה של כלי מזיגה. בין כלי המזיגה היכולים להכיל זרבובית נמצאים: קומקום, כד, קנקן ועוד.
המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורה של המילה בעברית משנאית: ”בכוסות שיש להן זרבוביות” (ויקרא רבה, ה), כאשר משמעות המונח היא צינור למזיגת נוזל, בדומה למרזב הבית - אשר מקורו באותו שורש: "זרב"; הוראת השורש היא זרימה, נזילה ושטיפה. בשפה העברית המודרנית, משמש המונח בהשאלה גם לכינוי לחלק הפנים הקדמי של בעל חיים, הכולל את חרטומו, וזאת בשל האף הצר והארוך של בעל החיים.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך ההיסטוריה ניתן לראות שימושים אמנותיים בזרבוביות של כלים. בחפירות ארכאולוגיות התגלו כלים בני אלפי שנים בהם פוסלה הזרבובית של הכלי, כשהיא לרוב מתארת זרבובית בעל חיים. פיסול זה נעשה הן מטעמי אמנות והן מטעמי דת.
בבידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתרבות הישראלית זכה המונח לפופולריות בשל המערכון שכתב דן אלמגור עבור שלישיית "הגשש החיוור" - הצ'ופצ'יק של הקומקום במסגרת המערכון "הכה את המומחה" - שהיווה פרודיה על תוכניות הרדיו, בהן נהגו להציג קטעים של שאלות למומחים, ראיונות וכתבים. בין קטעי המערכון שזכו לפרסום רב והפכו השראה למטבעות לשון בעברית, היה הקטע בו נשאל "מומחה ללשון" כיצד נקרא "הצ'ופצ'יק[א] של הקומקום, זה שמשפיך את התה" והתשובה שקיבל הייתה "זרבובית".
