חבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבור
נהר החבור מדרום לאל-חסכה ליד האתר הארכאולוגי תל שייח' חמד
נהר החבור מדרום לאל-חסכה ליד האתר הארכאולוגי תל שייח' חמד
נהר החבור מדרום לאל-חסכה ליד האתר הארכאולוגי תל שייח' חמד
מידע כללי
אורך 300 ק"מ
ספיקה ממוצעת 45 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 13,300 קמ"ר
מוצא מעיינות "ראס אל-עין" בגבול סוריה-טורקיה
גובה מוצא הנהר 350 מטרים
יובלים Daysan River עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נהר פרת
מדינות באגן הניקוז טורקיה וסוריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נהר חָבוֹר (בניקוד המקרא) או חָֿבוּראמורית (משוחזר): ḫabur‏;[1] באכדית: ḫa-bur;[2] בארמית: חבור;[2] בערבית: خابور (חַֿאבּוּר)) הוא היובל הגדול ביותר של הפרת, ועיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה, בחבל ג'זירה.

מקורו של נהר החבור באזור טורקיה, אם כי מקורות המים העיקריים שלו הם מעיינות קרסטים באזור ריש עינא (אנ') שעל גבול סוריה עם טורקיה. אורכו של החבור 300 ק"מ ושטח אגן הניקוז הוא 13,300 קמ"ר.[3] אל החבור זורמים מספר ואדיות בהם זורמים המים רק בחלק מהשנה. ביחד הם יוצרים את האזור שנקרא "משולש החבור" או "אזור החבור העליון". באזור זה נעה כמות הגשמים השנתית בין 200 ל-400 מ"מ. כמות מועטה זו הופכת את מי החבור לכל אורך ההיסטוריה למקור מים חיוני לחקלאות באזור. החבור זורם בשטח סוריה בכיוון דרום ונשפך לפרת ליד העיר בוסירה.

סקרים וחפירות ארכאולוגיות הראו שהאזור היה מיושב מאז התקופה הפלאוליתית. בעמק החבור נחפרו אתרים ארכאולוגים חשובים כמו תל חלף, תל פחריה, תל ברק, תל ליילאן, תל ברי, אורקש, תל ארביד, תל שאע'ר בזאר ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי חרס מצוירים מתחילת האלף ה-2 לפנה"ס שנמצאה באזור צפון מסופוטמיה ונקראת "משפחת כלי חבור" (אנ'). באזור החבור התפתחה גם ממלכת מיתני שהגיעה לשיא גדולתה בתקופת הברונזה המאוחרת בין המאה ה-15 לפנה"ס ועד המאה ה-13 לפנה"ס.

אזור החבור מוזכר גם במקרא. לאחר שמרד הושע בן אלה מלך ישראל במלך אשור שלמנאסר החמישי בשנת 724 לפנה"ס, עלה שלמנאסר לשומרון והחריבה סופית בשנת 722 לפנה"ס. שלמנאסר הגלה את תושבי השומרון לאשור. הפסוק (מלכים ב, יז, ו) מספר ” בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.”

בשנת 1960 החל פרויקט נהר החבור. נבנתה מערכת של סכרים ותעלות. נבנו שלושה סכרים באגן החבור כחלק מתוכנית השקיה הכוללת גם סכר על נהר פרת. בקעת חבור הכוללת שטח חקלאי של ארבעה מיליון דונם, מהווה את אזור גידול החיטה העיקרי של סוריה. אזור החבור העליון הוא מרכז אזור ייצור הנפט של סוריה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבור בוויקישיתוף
שני כדי חבור, על שם אזור נהר חבור, בצפון מזרח סוריה. כדים אלה, המתוארכים למחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה, נמצאו בתל שאע'ר בזאר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]