חואן אנטוניו סמראנש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואן אנטוניו סמראנש
Juan Antonio Samaranch
לידה 17 ביולי 1920
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 2010 (בגיל 89)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונז'ואיק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת נווארה
  • בית הספר הגרמני בברצלונה
  • IESE Business School עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (3 באוגוסט 198016 ביולי 2001)
  • procurador en Cortes (6 בנובמבר 196712 בנובמבר 1971)
  • procurador en Cortes (16 ביולי 197330 ביוני 1977)
  • יושב ראש (28 במאי 198728 בינואר 1999)
  • Barcelona provincial deputy (19551967)
  • procurador en Cortes (4 באפריל 196715 בנובמבר 1967)
  • שגריר ספרד בברית המועצות (1977)
  • President of Spain's Olympic Comitee (26 בדצמבר 19669 בספטמבר 1970)
  • president of the Provincial Deputation of Barcelona (17 ביולי 197316 ביולי 1977)
  • Barcelona provincial deputy (17 ביולי 197316 ביולי 1977)
  • שגריר ספרד במונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג María Teresa Salisachs (1 בדצמבר 1955–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר גיזת הזהב הגאורגי (2001)
  • Grand Cross of the Order of Merit for Agriculture (1970)
  • China Reform Friendship Medal (2018)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גרנדה (1997)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ג'ג'יאנג (2005)
  • Philippe Chatrier Award (2000)
  • מדליית הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (8 בפברואר 2000)
  • הצלב הגדול של ההצטיינות הימית - עיטור לבן (1967)
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (3 בספטמבר 2000)
  • הצלב הגדול של ההצטיינות הצבאית - עיטור לבן (1968)
  • Medal and Plaque of Tourist Merit (2006)
  • Grand Cross of the Order of Merit for Agriculture (1970)
  • Grand Cross of the Aeronautical Merit (Spain) - White Decoration (1974)
  • הצלב הגדול של המסדר המלכותי להצטיינות בספורט (1986)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אליקנטה (27 במרץ 1992)
  • הצלב הגדול של מסדר סיסנרוס (1968)
  • פרס נסיך אסטוריאס לספורט (1988)
  • הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (1980)
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (1982)
  • המסדר האולימפי (2001)
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית (1975)
  • המסדר הגדול של המלך טומיסלב
  • הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • מדליית הזהב של הז'נרליטט של קטלוניה
  • מסדר החירות
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול
  • מפקד עם כוכב במסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • עיטור הרפובליקה
  • עיטור הידידות בין העמים
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חואן אנטוניו סמראנש טורלו, המרקיז סמראנש הראשוןספרדית: Juan Antonio Samaranch Torelló, 1st Marquess of Samaranch,‏ 17 ביולי 192021 באפריל 2010) היה עסקן ספורט ספרדי והנשיא השביעי של הוועד האולימפי הבינלאומי, שכיהן בתפקיד במשך 21 שנים (19802001).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמראנש נולד למשפחה אמידה בברצלונה. הוא למד מסחר בבית הספר הגבוה לעסקים בברצלונה. הוא עבד בתור עיתונאי ספורט ב"לה פרנסה" עד שפוטר בשנת 1943 בעקבות ביקורת שכתב על אוהדי ריאל מדריד שניצחה את קבוצת ברצלונה 11 - 1. לאחר מכן, עבד במפעל הטקסטיל המשפחתי. בשנים 19551962 הוא היה חבר במועצת עיריית ברצלונה והיה אחראי על תיק הספורט. בטרם מינויו לתפקיד מזכיר רשות הספורט בספרד על ידי פרנסיסקו פרנקו בשנת 1967 שימש בתפקיד ראש המשלחת הספרדית לאולימפיאדה מספר פעמים. לאחר מכן, הוא נבחר לתפקיד נשיא הוועד האולימפי הספרדי וחבר בוועד האולימפי הבינלאומי. בשנים 1967 - 1977 היה חבר בפרלמנט הספרדי (בית תחתון) ובשנים 1967 - 1971 כיהן כשר הספורט של ספרד. הוא היה דמות בולטת בעשור האחרון לשלטונו של פרנקו. סמראנש כיהן בתפקיד סגן נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי בשנים 19741978. בשנים 1977 - 1980 הוא שימש בתפקיד שגריר ספרד לברית המועצות ולמונגוליה. בשנת 1991 זכה סמראנש ממלך ספרד בתואר מרקיז בזכות הישגיו והשפעתו על התנועה האולימפית.

ז'אק רוג הבלגי, המכהן בתפקיד נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, החליף אותו בתפקידו בשנת 2001. עם זאת, סמראנש זכה בתואר נשיא כבוד לכל החיים, של הוועד האולימפי הבינלאומי.

תקופת נשיאותו של סמראנש בוועד האולימפי הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמראנש נבחר בוועידה ה-83 שנערכה במוסקבה ב-15 ביולי - 18 ביולי 1980 בסמוך למשחקים האולימפיים שנערכו במוסקבה בצל החרם המערבי בשל פלישת צבא ברית המועצות לאפגניסטן. הוא הוביל תהליך כלכלי לשיפור המשבר הכלכלי החמור אליו נקלעה התנועה האולימפית בשנות ה-70, בעקבות אולימפיאדת מונטריאול. בשנת 1981 אישר סמראנש את הרפורמה שכתב אדווין מוזס, אצן אמריקאי מהגדולים בהיסטוריה, שאיפשרה לספורטאים מהטובים בעולם להשתתף למרות היותם מקצוענים. עד אז, רק "ספורטאים חובבים" הורשו להשתתף באולימפיאדה. הוא הוביל להכנסת חסויות ופרסומות בטלוויזיה. למרות החרם הנגדי שהוביל הגוש המזרחי על אולימפיאדת לוס אנג'לס, גדל משמעותית מספר המדינות החברות בוועד האולימפי הבינלאומי.

בסיומה של כל אולימפיאדה, נאם סמראנש ואמר שהיא הייתה "הטובה בכל הזמנים", פרט לאולימפיאדת אטלנטה (1996) שבה התרחש פיגוע בו נהרג אדם אחד.

כהונתו הייתה השנייה באורכה (21 שנים) אחרי זו של פייר דה קוברטן (29 שנים).

לאחר פרישתו מנשיאות הוועד, ניסה לסייע לעיר מדריד לזכות באירוח המשחקים האולימפיים בשנים 2012 ו-2016, אך מאמצים אלה לא נשאו פרי, כאשר לונדון וריו דה ז'ניירו זכו בהן בהתאמה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקריו טענו כלפיו על בזבוז והוצאות כספיות גדולות. הוא דרש ללון בסוויטות במלונות יוקרה ברחבי העולם ונסע בלימוזינות. עלות שכירות דירת השרד שלו בלוזאן, שווייץ מקום מושבו של הוועד האולימפי הבינלאומי הייתה 500,000 דולר אמריקאי, בשנה.

בנוסף, העיבה על נשיאותו, שערוריית השחיתות של אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) שבה לפני פתיחת המשחקים התברר שאנשי עיריית סולט לייק סיטי שיחדו חלק מחברי הוועד האולימפי הבינלאומי על מנת שהמשחקים ייערכו בעירם, דבר שהוביל להתפטרותם של חלק מחברי הוועד. כמו כן, לדעת מבקריו הוא לא לקח ברצינות מספיקה את הטענות בדבר שימוש בסמים לא חוקיים בספורט.

סמראנש הצטרף למועצת המנהלים של בנק "לה קסה", בנק החיסכון הגדול בספרד. בשנים 19871999 כיהן בתפקיד נשיא מועצת המנהלים של הבנק. לאחר פרישתו הוא זכה לתואר נשיא כבוד של הבנק.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמראנש התחתן עם מריה טרזה סליסש רובה, "ביבי" (26 בדצמבר 193116 בספטמבר 2000, למחרת טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני) ב-1 בדצמבר 1955. בנו, חואן אנטוניו סמראנש סליסש, חבר בוועד האולימפי הבינלאומי משנת 2001 ובתו, מריה טרזה סמראנש סליסש, נשיאת איגוד החלקה על הקרח של ספרד משנת 2005.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]