חוק מעמד היהודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"חוק מעמד היהודים" או תקנון היהודיםצרפתית: Statut des Juifs) שנחקק על ידי ממשל וישי ב-3 באוקטובר 1940[1], היה השינוי הבולט ביותר במעמד היהודים בצרפת. החוק שנוסח על ידי שר המשפטים של משטר וישי, רפאל אליבר ברוח חוקי נירנברג הנאצים, שלל מיהודים את אזרחותם הצרפתית. כתוצאה ממנו רוכזו, כבר למחרת היום, 4 באוקטובר 1940, יהודים שאינם אזרחי צרפת במחנות, ונשלחו לאחר מכן להשמדה.

חוק זה נחקק אחרי ניסיון שערכה ממשלת צרפת ב-22 ביולי 1940, כאשר שללה מ-7,000 יהודים שהתאזרחו לאחר 1927 את אזרחותם הצרפתית מבלי לעורר התנגדות בקרב האוכלוסייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי 1940 תקפה גרמניה את מדינות מערב אירופה והשתלטה על בלגיה, הולנד, לוקסמבורג וצרפת. ב-14 ביוני 1940 צעדו חייליה במצעד ניצחון ברחובות פריז. צרפת חולקה לארבעה חלקים:

  1. אלזס לורן ש"הוחזרו" לגרמניה,
  2. השטח הכבוש,
  3. השטח החופשי, בשליטת ממשלת וישי
  4. האזור האיטלקי

צרפת הייתה המדינה הראשונה בה זכו היהודים לשווי זכויות, ולכן חקיקת חוק מעמד יהודים היוותה הפתעה לציבור היהודי שחש עצמו צרפתי.

מסעיפי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנו, מרשל צרפת, ראש המדינה הצרפתית, לאחר דיון בפני מועצת השרים, קובעים כדלהלן:

  • סעיף 1 - יחשב כיהודי לצורך חוק זה, כל אדם שהוא צאצא של שלושה סבים מן הגזע היהודי, או שני סבים מגזע זה, אם בן זוגו הוא עצמו יהודי.
  • סעיף 2 - מילוי תפקידים של עובד מדינה או אחד התפקידים המפורטים להלן אסור על היהודים....

גרמניה לא הייתה היוזמת בחקיקתה האנטי-יהודית של ממשלת וישי, והיו אף מקרים בהם צעדי ממשלת וישי היו חמורים יותר מהדרישות הגרמניות.

המילה "הגזע" שבחוק, גורמת לחוק הצרפתי להיות קיצוני מחוקי הגזע הגרמניים, בהם היהודי מוגדר על פי שייכותו הדתית, ואילו לגבי וישי, על פי שייכותו לגזע.

השלכות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הדיח את היהודים מכל משרה בשירות הציבורי, מניהול מפעלים ציבוריים, מכל תפקיד בעיתונות, ברדיו, בקולנוע, מהקצונה בכל זרועות הצבא. החוק איפשר לממשל לכלוא במחנות אזרחים בני הגזע היהודי, על פי החלטת הממונה על מחוז מגוריהם, או לחלופין לצוות על מגורים כפויים בהוראתו. בנוסף, ביטל החוק את אזרחותם הצרפתית של יהודי אלג'יריה. החריגים היחידים עליהם לא חל החוק היו ותיקי המלחמות נושאי תעודות לוחם מהשנים 1914–1918, או כאלו שזכו בעיטור על לחימתם בשנים 1939–1940, או חברי לגיון הכבוד מטעם הצבא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Journal Officiel du 18 Octobre 1940, Les Juifs sous l'Occupation: Recueil des textes officiels français et allemands, 1940-1944 paris, 1982, pp 19-22