חיים הכהן (מקובל)
| לידה |
1585 שמ"ה מצרים |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1655 (בגיל 70 בערך) כ"ה בניסן ה'תט"ו ונציה |
| שם מלא | חיים בן אברהם הכהן |
| כינוי | חיים הכהן מארם צובא, הרב טור ברקת |
| מקום קבורה | ליבורנו |
| מדינה | מצרים, סוריה, איטליה |
| מקום פעילות | ארם צובא |
| תקופת הפעילות |
? – ערך בלתי־ידוע  |
| תחומי עיסוק | פסיקה, שירה, קבלה |
| רבותיו | חיים ויטאל |
| אב | אברהם הכהן |
| מספר צאצאים | 1 |
  | |
הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא. תלמיד מובהק של רבי חיים ויטאל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במצרים לאברהם הכהן. בהקדמתו לספרו 'תורת חכם' מונה רבי חיים סדר ייחוסו בכהונה מעל חמישה דורות. בצעירותו עבר לצפת ולאחר מכן לארם צובא, שם החל לדרוש בהלכה ואגדה בבתי הכנסת בעיר. לימים עברה משפחתו לדמשק, שם התגורר עימם המקובל רבי חיים ויטאל במשך שלוש שנים, ורבי חיים הכהן למד אצלו קבלה. בהמשך מונה לרב ולראב"ד בארם צובא. בעיר הוא ייסד בתי מדרש חדשים וחיזק את הישנים.
לאחר מספר שנים החליט להדפיס את ספריו ולשם כך נסע יחד עם בנו לעיר ונציה שבאיטליה. הספינה הותקפה על ידי שודדי ים והוא ובנו נאלצו לקפוץ אל תוך הים מחשש פן ימכרו כעבדים, והשאירו אחריהם את כל כתביו[1]. הרב הצטער על זה מאוד, אבל בסופו של דבר הגיע לוונציה ושם העלה מחדש מזכרונו חלק מספריו, והדפיסם.
בזמן שהותו בוונציה פגש ברב נתן נטע הנובר (ב' משה הנובר) מחבר הסידור 'שערי ציון', 'יוון מצולה', 'טעמי סוכה' וספרים נוספים. הפיוט 'דודי ירד לגנו' שחובר על ידי הרב מופיע בסדר תיקון חצות המופיע בסידור 'שערי ציון' ושם צוין שהפיוט חובר על ידי "מורי ורבי החכם השלם מוהר"ר חיים"[2]. הרב נתן נטע הנובר מציין בסידורו 'שערי ציון' כי הרב הנ"ל לימדו את חכמת הנסתר "ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מוהר"ר חיים ז"ל ה"ה תלמיד מובהק תלמיד מובהק של הרב האלוקי מוהר"ר חיים ויטאל ז"ל ה"ה וקיבלתי ממנו חכמה מפוארה"[3].
נפטר בונציה בכ"ה בניסן ה'תט"ו (1655). על פי החיד"א[4] הוא נקבר בעיר ליבורנו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר מקור חיים, פירוש לשולחן ערוך (על דרך הקבלה)
- טור אדם,
- טור ברקת - לשולחן ערוך אורח חיים
- טור פטדה
- פירוש לספר רות בשם תורת חסד - ונדפס תחת השם "מגדל דוד" (בלי תזכורת שמדובר במחבר חיים הכהן[5])
- תורת חכם על חמישה חומשי תורה
- הפיוט דודי ירד לגנו הפותח את שירת הבקשות של יהודי מרוקו וכן בסדר תיקון חצות המופיע בסידור
- עטרת זהב - פירוש למגילת אסתר, מכון האוצר
חיבוריו שלא נדפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עטרת שלום - פירוש לשיר השירים
- מגינת לב - פירוש למגילת איכה
- מפשר חלמין - פירוש לספר דניאל
- מנורת זהב לספר קהלת
- פירוש לספר ישעיה
- פירוש לספר איוב
- סידור תפילה של רבי חיים הכהן על פי כוונות האריז"ל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שלמה משה עמאר, דודי ירד לגנו : פירוש וביאור לפיוט דודי ירד לגנו, ירושלים תשע"ט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר טור ברקת, באתר ויקיטקסט
- חיים הכהן (מקובל), באתר "החכם היומי"
- מידע על חיים בן אברהם, הכהן, מארם צובה, 1585?-1655? בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתב יד, שערי רחמים, לונדון, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תורת חכם - חלק א - חיים בן אברהם, הכהן, מארם צובא (page 4 of 453), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ [1]
- ^ הקדמת הספר, באתר היברובוקס
- ^ בספרו "מעגל טוב"
- ^ לפי דעתו של היעב"ץ (בספר "תורת הקנאות" דף עא עמוד ב), המדפיס של הספר העלים את שם המחבר על מנת ליקח לעצמו את הקרדיט של החיבור
| בקרת זהויות |
|
|---|