חיים ורנר
 | |
| לידה |
13 בפברואר 1946 (בן 78)  |
|---|---|
| רבותיו |
שלום נח ברזובסקי |
| אב |
אשר זאב ורנר |
  | |
הרב חיים שלמה ורנר (נולד בי"ב באדר א' ה'תש"ו 13 בפברואר 1946) הוא משפיע ותלמיד חכם חסידי. נמנה עם תלמידיו הקרובים של האדמו"ר מסלונים רבי שלום נח ברזובסקי.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב אשר זאב ורנר, רבה של טבריה, ולנחמה, בתו של הרב אהרן לוריא מחשובי העדה הסלונימאית בטבריה[1]. בילדותו התייתם, ובתקופת בחרותו גדל אצל רבי שלום נח ברזובסקי, שכיהן אז כראש ישיבת בית אברהם. למד בישיבת בית אברהם. נישא לבת דודו הרב מרדכי יחיאל לוריא.
היה משגיח בולט ודומיננטי בישיבת זוויהל, והשפיע על תלמידים רבים מהישיבה לעבור לחסידות סלונים. בעקבות זאת נוצרו חיכוכים בינו לבין הסגל בישיבה והוא נאלץ לעזוב את משרתו. יחד עמו עזבו תלמידים רבים. לאחר מכן כיהן כר"מ ומשגיח בישיבת באבוב בקריית באבוב בבת ים, בישיבת איתרי ובישיבת אמשינוב.
בשנת תשל"ח עבר ורנר למושב חזון יחזקאל יחד עם קבוצה מחסידי סלונים, ועמד שם בראשות ישיבה מקומית בשם אור משה.
עם סגירת הישיבה בשנת תש"מ חזר לירושלים, והתמנה על ידי רבי שלום נח ברזובסקי לכהן כמשגיח בישיבה קטנה של חסידות סלונים. שם שוב צבר הערצה ואהדה והנחיל את גישתו לבני הנוער. במהלך כהונתו בתפקיד זה עלה מעמדו בחסידות, והוא נחשב לאדם המשפיע ביותר בחסידות אחרי האדמו"ר. לאחר מכן עבר לכהן כמשגיח בישיבת באר שלמה ("אטיק") עד שזו נסגרה בשנת תשס"ה (2005). בשנת תשנ"ט פתח בית כנסת וכולל ברחוב יואל בירושלים.
לאחר פטירת הרב שלום נח ברזובסקי היו מן החסידים שרצו למנות אותו לאדמו"ר במקומו, אולם מפני השלום החליטו בחסידות שבנו הגדול של הרב ברזובסקי רבי שמואל ברזובסקי יכהן כאדמו"ר.
כיום מנהל הרב ורנר קהילה הכוללת את בני משפחתו ומעט חסידים. עם זאת, הוא עדיין משתייך רשמית לחסידות סלונים ומשמש שם כבעל תוקע וכחזן בימים נוראים וביום הראשון של אמירת הסליחות. בשבת בבוקר הוא עורך מניין בבית מדרשו, המתנהל לפי הקצב האישי שלו: התפילה אורכת כארבע שעות, תפילת נשמת כל חי עורכת שעה תמימה. סגנון התפילה הייחודי מושך אליו סקרנים רבים מרחבי העיר.
בשנת תשפ"א הפסיק להתפלל גם את תפילת ראש השנה ויום כיפור בחסידות סלונים, כשבכך התנתק לגמרי מחסידות סלונים.[[דרוש מקור]]
הרב ורנר מוציא מדי שנה ספר חדש בנושאים שונים, מגמרא והלכה ועד חסידות וקבלה. חיבר שירי דבקות רבים אותם הצמיד למנגינות עממיות. כמו כן התאים מילים לניגונים חסידיים רבים, שנהפכו לנכס צאן ברזל בחסידות סלונים, כגון ניגון "ישמחו במלכותך", המוכר יותר כ"מי יתן לי כאבר כיונה" ששרים חסידי ברסלב ו"ואני תמיד עמך", הוא נוהג להאריך בשירה גם במהלך התפילה. הרב ורנר היה אחראי בחסידות סלונים על סדר שמחת תורה, ואף ביצע רפורמות בסדרי הניגונים שהיו מקודשים בחסידות, החל משמחת תורה תשע"ו חדל להיות אחראי על סדרי שמחת תורה בחסידות סלונים וערך את סדרי שמחת תורה בבית מדרשו הפרטי ברחוב יואל. בעבר היה מדריך החתנים בחסידות. כמו כן הוא עוסק בשלום בית.
רבו, הרב שלום נח ברזובסקי, החשיבו לאדם דגול וכך כתב לו במכתב המלצה: ”האי גברא רבא ויקירא הרב הגאון מוהרח"ש ורנר שליט"א... כאחד מכוחות המובחרים מיהדות החרדית הנאמנה, אב בחכמה ורך בשנים, כח כביר ובעל מעוף מיחידי סגולה, שמלבד גדלותו בתורה והצטיינותו באמירת שיעורים הוא מחנך דגול בלתי רגיל, שיודעים להדליק אור אלקות ואור התורה בלבות הצעירים לעלות במעלות התורה והיראה וטהרת המידות והוא איש הטוב והישר והאהוב על כל הבאים במגע איתו ושם שמים מתקדש ומתגדל על ידו בכל מקום המצאו ואשרי הישיבה שהוא יעמוד בראשה”[2].
גישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גישתו מתאפיינת באהבה לזולת, נתינת עדיפות לתחושה האישית, ופיתוח הרגש. הוא מתנגד חריף למשטר קשה וקולקטיבי, ומתאפיין בהבנה עמוקה לנפש האדם. כמו כן, הוא מעצים ומחשיב תפילה מתוך כוונה ולא מתוך הרגל - "מצוות אנשים מלומדה". אמרה ידועה שלו היא "אמרתי את המילים, כעת אני צריך להתפלל". רבים נוהגים להתייעץ עמו בנושאים מגוונים.
לשיטתו, התפילה היא עניין אישי בין האדם לה', ולכן, באופן עקרוני, יש להתמקד במטרה להגיע להרגשת חיבור זו ולא להתחשב בגורמים אחרים כמיקום התפילה או מניין. כדרך רבו, הוא עוסק בעיקר בחובת האמונה ובהחדרת האמונה ללב עד שמתעוררת אהבה באדם לה' ותשוקה להדבק בו ("דבקות"), ומכאן ההתמקדות שהוא שם על תפילת "נשמת כל חי". כמו כן הוא מחשיב את הרגשת קדושת השבת, המקשרת בין האדם לה' ונתונה לשקיעות רוחנית ללא ענייני העולם הזה. אמרה שלו המאפיינת את דרכו היא: "אל נושא היית להם"[3] - הקב"ה צריך להיות הנושא.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיסו הרב אברהם דב אוירבך רבה של טבריה
- גיסו הרב צבי שרייבר הרב של חסידות בויאן בארץ הקודש
- גיסו הרב חיים שלום דייטש
מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטרס יעד החיים, ירושלים, תשנ"א
- חובת היהודי בעולמו, ירושלים, תשנ"ב
- זיכרון צבי הירש: בענייני חובת היהודי בעולמו (יצא לקראת יום השנה לבנו צבי הירש), ירושלים, תשנ"ה
- חוקי חיים: עיונים בחוקי המשפט, ענייני עדות ושטרות חזקות, קנינים והמסתעף, ירושלים, תשנ"ה
- שמים וארץ קנין אחד, ירושלים, תשנ"ו
- הליכות חיים: איגרת לצעירים, ירושלים, תשנ"ט
- הליכות חיים: שיחות שבת קודש שנאמרו בישיבת אור משה, ירושלים, תשס"א
- הליכות חיים: שיחות ימי החנוכה, ירושלים, תשס"ב
- חוקי חיים: על מסכתות נדרים, קידושין ויבמות ירושלים כסלו תשס"ב
- הגדה של פסח עם פירוש הליכות חיים, ירושלים, ניסן תשס"ב
- חוקי חיים: על מסכתות כתובות, גיטין, חולין, מקואות, ירושלים, תשס"ג
- רזא דאחד: שיעורים עיוניים בפרשיות התורה על דרך העבודה, ירושלים, תשס"ד-תשס"ה (2 כרכים). מהדורא שנייה עם השלמות בתשס"ו.
- עטרת צבי: על מסכת אבות, עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא, ירושלים, בית ועד לחכמים, תשס"ה.
- סביב לעמו: על מגילת אסתר, ירושלים, תשס"ז.
- רזא דשבת דברי תורה מסעודות ליל שבת בביתו, חשוון תשע"א.
- ולתתך עליון: שמועסן, ירושלים, תשע"א.
- בהעלת הנרות (דברי תורה מהדלקות נרות חנוכה), ירושלים, חשוון תשע"ב.
- ספר קדש הלולים על תהלים, ירושלים תשע"ה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים שלמה בן אשר זאב ורנר (1946-), דף שער בספרייה הלאומית- משה ויסברג, המשפיע שר בהלווית אחיו: "גשים מול ארון הקודש", באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סבו, אבי אביו הרב שמחה בונים היה חתנו של הרב יהודה לייב קסטלניץ אחיינו של היסוד העבודה מזקני ונכבדי החסידות. אבי אמו היה בנו של הרב צבי הירש לוריא, גיסו של רבי אברהם וינברג האדמו"ר מסלונים ה"ברכת אברהם" (שניהם חתני הרב מרדכי (מאטע) לידר אף הוא מזקני ונכבדי העדה).
- ^ הסכמת הנתיבות שלום לספרו הליכות חיים עמ' 3.
- ^ תהילים, צ"ט.