חיים חנני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים חנני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בספטמבר 1912
כ"ב באלול ה'תרע"ב
סלופצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 1991 (בגיל 78)
כ"ג בניסן ה'תשנ"א
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים פולין, ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אברהם הלוי פרנקל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט מיכאל אדלשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום קומבינטוריקה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים (היינריך) חנני (3 בספטמבר 19126 באפריל 1991[1]) היה פרופסור למתמטיקה בפקולטה למתמטיקה ומשנה לנשיא בטכניון, ולאחר מכן רקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים חנני נולד בשנת 1912 בסלופצה שבפולין, בן למיכאל ושרה. למד באוניברסיטאות ורשה ווינה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל, המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית וקיבל תואר דוקטור במתמטיקה ב-1938 – הראשון באוניברסיטה העברית, על עבודה בהדרכתו של פרופ' אברהם הלוי פרנקל שעסקה בבעיית ארבעת הצבעים. בשנים 19361941 עבד בספריית שוקן בירושלים. בשנים 1941–1943 עבד כמורה בקריית מוצקין. בשנים 1943–1944 עבד כפקיד במזכירות הכספית של האוניברסיטה העברית.

כבוגר בית"ר פולין הצטרף חנני לאצ"ל עם עלייתו לארץ, ותרם את דירתו בירושלים להפעלת המשדר שהאצ"ל החל להפעיל באמצע שנות השלושים. בשנת 1937 נעצר על ידי הבריטים והושלך לכלא, אך שוחרר כעבור זמן קצר. ב-1944 נעצר שנית על ידי הבריטים כחשוד בהשתייכות לאצ"ל, נכלא במחנה המעצר בלטרון והוגלה עם לוחמי אצ"ל ולח"י אחרים לאריתראה ולקניה, שם היה עד אחרי הקמת המדינה. על פעילותו של חנני בתקופת המעצר סיפר איש הלח"י, ישראל אלדד, בספרו "מעשר ראשון":

ואין הוא מבטל שעה אחת. לומד ומלמד. ובעיקר מלמד. רבים במחנה המתכוננים לבחינות בגרות ויותר מכל מקצוע אחר זקוקה המתמטיקה להדרכה. וחנני מלמד בקבוצות וביחידים את כל מי שיפנה אליו וכל כמה שעות ביום שתדרשנה לכך. מהקורסים הנמוכים ביותר ועד לגבוהים. ובאורך רוח וקורת רוח, כמעט מהיום הראשון לבואו ועד לימים האחרונים, ימי גלותו באפריקה.

חנני חזר לישראל ב-1949, נישא והתגורר בקרית מוצקין, שם נולדו ילדיו. הוא הצטרף לסגל האקדמי של הטכניון ב-1952 וחזר להיות מתמטיקאי פעיל. הוא היה דיקן הפקולטה למתמטיקה בשנים 19611962, ומונה לפרופסור מן המניין למתמטיקה ב-1962. באותה תקופה שיתף פעולה עם פאול ארדש, ופרסם כמה ממאמריו הידועים.

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 שימש חנני חבר הוועדה האקטוארית המייעצת להסתדרות לעניין ההערכות האקטואריות של קרנות הפנסיה המרכזיות של ההסתדרות.[2]

חנני כיהן כמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים (מנל"א), בין השנים 1962 ל-1965. בתקופתו הוקמה "המחלקה ללימודים כלליים", היא המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, בה סטודנטים בטכניון הלומדים מדעים מדויקים והנדסה, יכולים ללמוד במספר קורסים ממדעי הרוח, החברה, האמנות, המוזיקה ולהשתתף בלימודים ובהפקות של תיאטרון הטכניון, המקהלה והתזמורת. בין המורים שהביא לטכניון היה ד"ר ישראל אלדד, מראשי הלח"י.

בשנים 1964 עד 1967 כיהן כיועץ לשר החינוך לענייני ההשכלה הגבוהה. ב-1969, עם הקמת אוניברסיטת הנגב בבאר שבע (לימים אוניברסיטת בן-גוריון), מונה חנני להיות הרקטור הראשון שלה, תפקיד שבו כיהן עד 1973. ב-1972 מונה לחבר בוועדה לאנרגיה אטומית. ב-1979 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה. מ-1980 עד מותו ב-1991 היה פרופסור אמריטוס בטכניון.

תחום עיסוקו המתמטי של חנני היה קומבינטוריקה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בבעיית ארבעת הצבעים. עבודותיו הידועות היו בתורה של תבניות קומבינטריות (Theory of block designs).

חיים חנני נפטר ב-6 באפריל 1991 ונקבר בחיפה.[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937, הכיר דרך חברו, אליהו מרידור, את אסתר לבית משפחת וירז'בולובסקי, אשר עבדה בארגון הג'וינט. לזוג חנני נולדו שלושה ילדים: ניצה (מיס, לאחר נישואיה), אברהם, שהיה מנהל תחנת קול המוזיקה ומיכאל, פרופ' לניתוח מערכות מידע. נכדו (בנו של אברהם) הוא המלחין אבנר חנני.

צינור הדם לאילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משל שהפך לשגור במדינת ישראל הוא אודות סטודנטים או מועמדים שנדרשו לתכנן צינור דם מאילת. על פי הסיפור ב-1961 כינסו חנני, אז משנה נשיא הטכניון לנושאים אקדמיים (למעשה נכנס לתפקיד רק ב-1962), ופרופ' חיים יעקב פינקל אז הממונה על בחינות הכניסה לטכניון, כמאה מועמדים לקבלה לטכניון למבחן כניסה, שבו הוצגה להם שאלה אחת בלבד: לאיזו אינפורמציה טכנית אתה זקוק, כדי לתכנן צינור להעברת דם מאשדוד לאילת? הסטודנטים שאלו שאלות טכניות רבות כגון שאלות על אורך הקו, הטופוגרפיה, האם יש זרמים חשמליים בקרקע שיגרמו להקרשת הדם. איש מן המועמדים לא העלה שאלות מוסריות הנגזרות מהמטלה הנ"ל, כגון לאיזו מטרה צריך להעביר דם או מהיכן יילקח הדם?

על פי הסיפור, כשהציג חנני את תוצאות הניסוי לסנאט הטכניון הפרופסורים הזדעזעו והסנאט אישר את תוכניתו של חנני להנהיג לימודים הומאניים בטכניון. הסיפור מופיע במקומות רבים אולם אין מקור מוסמך המציין איך בדיוק התבצע הניסוי.[4]

בארכיון ההיסטורי של הטכניון נמצא כי הסיפור הוזכר כשאלה היפותטית בעיתון "למרחב" בשנת 1963. השאלה הועלתה בנוגע להוספה לתוכנית הלימודים שעורי חובה במדעי הרוח והחברה כדי שהסטודנטים לא יהיו, לדברי חנני, "סרגלי חישוב מהלכים" אלא אנשים מועילים לחברה. המראיין שאל את חנני איך יגיבו הסטונדטים למשימה לתכנון צינור דם מאילת לחיפה. חנני טען כי רוב הסטודנטים הם "אנאלפביתים הומנים ופוליטיים" ו-90% מהם כלל לא יחשבו על ההשלכות המוסריות של המשימה.[5]

ב-12 בספטמבר 2023 פתח חבר הכנסת שמחה רוטמן בסיפור זה את דבריו בדיון בבג"ץ עילת הסבירות (עתירות כנגד תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה). רוטמן ביקש לטעון שעצם החיפוש של תשתית חוקית לפסילת חוקי יסוד אינו ראוי, בנימוק ש"עצם קיום הדיון הזה מעיד שבית המשפט לא מכבד את שיקול הדעת של הציבור".[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alan Hartman, Combinatorial designs - a tribute to Haim Hanani, Discrete Mathematics vol 77, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריכי הלידה והפטירה לפי המצבה שעל קברו
  2. ^ "גמלאות", כתב עת לבעיות הביטוח הפנסיוני, מרץ 1962
  3. ^ חיים חנני באתר חברה קדישא חיפה
  4. ^ צינור הדם לאילת – הסיפור המלא - משה פינקל ויעקב אלעזר בריאיון לזאב גלילי, 25 בפברואר 2005;
  5. ^ הטכניוניסטים בעקבות צינור הדם, בהסכת "הטכניוניסטים" של ארגון בוגרי הטכניון, 3 במרץ 2022
  6. ^ בנצי רובין, ‏מול הפרעות מצד השופטים | רוטמן: "העם הוא הריבון", באתר "סרוגים", 12 בספטמבר 2023