חיים מנחם בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים מנחם בכר
לידה 1853
אדירנה, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
פטירה 1938 (בגיל 85 בערך)
קהיר, ממלכת מצרים
מוקד פעילות האימפריה העות'מאנית
עיסוק משורר, פייטן וזמר מהנודעים באזור הבלקן
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים מנחם בכר, נודע בשמות הבמה: חיים אפנדי וחיים יפאג'יטורקית: Haim Yapaci‏, Haim Effendi, לאדינו: Haim Yapağı; ‏1853, אדירנה, האימפריה העות'מאנית1938, קהיר, מצרים) היה חזן, פייטן, זמר נודד, מלחין, משורר וכנר יהודי ספרדי, אשר פעל בבלקן ובמצרים. חיים אפנדי אשר שר בעברית, טורקית, לאדינו וערבית, היה מראשוני הפייטנים שהקליטו את שירתם על גבי תקליטים ובכך הפך לאחד האמנים הנודעים בקרב קהילות יהודי הבלקן ואף הוזמן להופיע בפני עבדול חמיד השני. המוזיקה שהקליט שימרה פיוטים ורומנסות מסורתיים עתיקים אשר ככל הנראה חלקם או כולם היו אובדים לעד בעקבות השואה. בעת מלחמת העולם השנייה הפך שירו הנודע "אילנות בוכים לגשם" (לאדינו: Arvoles Yoran Por Luvias), שככל הנראה התבסס על מקור עתיק מתקופת גירוש ספרד, להמנונם הלא-רשמי של יהודי הבלקן ככלל ויהודי סלוניקי בפרט, אשר הובלו אל מותם במחנות ההשמדה.[1][2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים מנחם בכר נולד באדירנה למשפחת סוחרי צמר וכך זכה לכינוי "יפאג'י", דהיינו איש הצמר.[3] הוא הוסמך לחזנות במרכז למוזיקה ספרדית בעירו ושר במקהלה המקומית "מקהלת מפטירים".[4] מגורי הקבע שלו היו באדירנה, אך פרסומו בא לו מהיותו זמר נודד (אמנות הדומה לזו של הטרובאדור או האזמרי), כאשר נדד בערי הבלקן השונות ושר את פיוטיו.[4]

בראשית המאה ה-20 הקליט חיים אפנדי מוזיקה טורקית ומוזיקה ליטורגית יהודית בחברת התקליטים "אודאון"(אנ'), היה מראשוני הפייטנים והחזנים הספרדים שהקליטו מוזיקה על גבי תקליטים וככל הנראה, היה מבין הפורים ביותר בתחום.[3] הוא פעל בעת דעיכתה של האימפריה העות'מאנית, כאשר במהלך תקופת הטנזימאט ניסו קברניטיה לחשוף אותה לחידושי המערב ובכלל זה לתרבות המערב, על חשבון מנהגי ומסורות עבר. תהליך זה, אם כי במינון ובקצב שונים, לא פסח על החברה היהודית בארצות הבלקן, וכלל גם ירידה הדרגתית בשימוש בשפת הלאדינו לטובת השפות המקומיות המדוברות, כגון טורקית, יוונית ובולגרית. לאחר נפילת האימפריה עברה המדינה גם תהליך חילון כפוי ומהיר. חיים אפנדי שילב בין שירת הקודש לעסקי הבידור, והקלטותיו הרבות שימרו פיוטים ורומנסות עתיקים ואף הגבירו את תפוצתם בקרב יהודי הבלקן. בנוסף, שר חיים אפנדי טקסטים מקוריים בלאדינו בלחנים טורקיים או ערביים שהיו פופולריים בשעתו.[4]

ב-1925, לאחר קריסת האימפריה העות'מאנית, היגר למצרים והתגורר באלכסנדריה. בהמשך עבר לקהיר ובה הלך לעולמו ב-1938 והוא בן 85 שנים. הוא היה נשוי לרחל ואב ל-6 ילדים, שלוש בנות ושלושה בנים. צאצאיו מתגוררים בישראל ובארצות הברית.[3][4]

השיר "אילנות בוכים לגשם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתו של שיר הלאדינו "אילנות בוכים לגשם" (לאדינו: Arvoles Yoran Por Luvias) מיוחסת לחיים אפנדי, אם כי ייתכן שהתבסס על טקסטים ולחנים קיימים שהיו מושרים עוד מתקופת גירוש ספרד.[5] מדובר בשיר אהבה אלגורי המתאר את כמיהת האוהב לאהובתו, שיר שנכלל ברפרטואר של חיים אפנדי בהופעותיו בערי הבלקן, ובהמשך הוקלט על ידו. הוא זכה לפופולריות גדולה בקרב יהודי הבלקן. במהלך מלחמת העולם השנייה גורשו רבים מיהודי הבלקן למחנות ההשמדה, והשיר הפופולרי הושר על ידם גם במחנות. יהודי סלוניקי אשר גורשו לאושוויץ נהגו לשיר את השיר הנודע, תוך שהם משנים את השורה האחרונה שבפזמון. במקום: "באדמות נכר מות אמות" (לאדינו: "En tierras ajenas yo me vo murir"), שרו: "באדמות פולין מות אמות" (לאדינו: "En tierras de Polonia yo me vo murir").[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עצרת במלאת 67 שנים לגירוש יהודי מקדוניה, באתר יד ושם, אוחזר ב-16 באפריל 2018.
  2. ^ דבר הניצולים, באתר יד ושם, אוחזר ב-16 באפריל 2018.
  3. ^ 1 2 3 חיים אפנדי - תקציר ביוגרפי, באתר sephardicmusic.org, אוחזר ב-16 באפריל 2018 (באנגלית).
  4. ^ 1 2 3 4 חיים אפנדי - ביוגרפיה, באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית, אוחזר ב-16 באפריל 2018 (באנגלית).
  5. ^ האזכרה השנתית ליהודי רודוס, באתר יד ושם, אוחזר ב-16 באפריל 2018.
  6. ^ יצחק נבון, רומנסרו ספרדי - ערב שירי קודש וחול, 1969.