חיים רוט
.jpg)
חיים רוט (1932 – 22 במאי 2023) היה כלכלן ויזם חברתי, ניצול השואה, יוזם מפעל הנצחת השמות "לכל איש יש שם" של יד ושם. מיסדם של המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי ושל "ארגון צ.א.ל.ה צוותי אזרחים לשיפור החברה" ויו"ר "ועד הפעולה להכרת והוקרת גבורתם של יהודים שהצילו את בני עמם בשואה".
רוט התכבד בהדלקת משואה בעצרת הממלכתית שהתקיימה ביד ושם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה 1999, ובהדלקת משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל שהתקיים בערב יום העצמאות 2001. יד ושם העניק לו את פרס מפעל חיים חינוכי בתחום השואה לשנת 2014.[1] בשנת 2018 בעת שהיה בן 85 קיבל רוט את פרס מתנדב השנה מהנשיא ראובן רובי ריבלין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים רוט נולד בשנת 1932 באמסטרדם. בתחילת שנת 1943 הועברה משפחתו לאזור בעיר שבו רוכזו יהודים לקראת גירושם. בספטמבר 1943 הגיעו הגרמנים לקחת את המשפחה אשר הייתה בשתי דירות קטנות. הגרמנים לקחו את סבו ושתי אחיותיו רוזינה ואדל אשר נשלחו לאושוויץ. האם יוהנה רות לבית פרינס הצליחה לחמוק מגירוש ולהציל את בעלה וארבעת בניהם. בהמשך, בזכות קשר עם קבוצה מהמחתרת ההולנדית שכללה את יוהנס פוסט (Johannes Post), ארנולד דאווס והיהודי מקס ליאונס (Max Léons), נשלח רוט, שהיה בן 11 אל הכפר ניולנדה במזרח הולנד, שבו הוחבאו ילדים יהודים בקרב משפחות נוצריות. רוט שהה אצל מספר משפחות, ובסוף 1943 הגיע למשפחת דסקר שבבעלותה הייתה מאפיה כפרית קטנה. המשפחה, הזוג דסקר, החביאו את חיים בזהות שאולה ובאהבה רבה תוך סיכון יומיומי להם וילדהם. מקס ליאונס וארנולד דאוסה נהגו לבקר את רוט מפעם לפעם חרף הסיכון הרב, שכן הגסטאפו ידע על פעילותו וחיפש אותו.[2] במאי 1945, הפגיש הצלב האדום את בני המשפחה מחדש. אז נודע לרוט כי שתי אחיותיו, סבו ורוב קרוביו נספו. בשנת 1949 עלה חיים לישראל.
לכל איש יש שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989 ארגן רוט יחד עם קבוצה של יוצאי הולנד וארגון דור ההמשך לניצולי שואה בראשות בילי לניאדו, הפגנה ייחודית מול שגרירות הולנד בתל אביב, במחאה על שחרור פושעים נאצים מהכלא בהולנד. בהפגנה השתתפו כאלף איש, ובמשך 12 שעות הקריאו המפגינים שמות של קרבנות השואה מהולנד וציינו את גיל הנרצחים לפי הצעתו של העיתונאי ההולנדי שחי בישראל, אדו רוזנטל. בעקבות ההפגנה הבין רוט שלאור הזמן שחלף מאז השואה לא ניתן להסביר את היקפה ומשעותה כאשר רק מדברים על ששת המיליונים שנספו ויש צורך לשים דגש גם על המימד האישי של הנספים. בעזרת מתנדבים, בעיקר המשפחה, ובמימונו האישי ולאחר שלקח חופשה ללא תשלום מעבודתו, התקיים מיזם קריאת השמות הראשון בארץ ובסיוע משרד החוץ גם במספר מדינות בעולם. פעילות ייחודית זאת הפכה למפעל הנצחה רחב היקף, כאשר עקב יוזמתו של רוט ובשיתוף פעולה הדוק עם בילי לניאדו הובילה למפעל הנצחת השואה המרכזי ביום השואה לכל איש יש שם, בראשו עומד כיום מוסד יד ושם, ובמסגרתו מוקראים מדי שנה, בארץ וברחבי העולם, שמותיהם של מאות אלפי נספים.
פעילות בתחום הכלכלי-חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוט הוא מוסמך של האוניברסיטה העברית בכלכלה ויחסים בינלאומיים, וכיהן בתפקידים בכירים בשירות הציבורי וכיועץ פיננסי בבנק העולמי. רוט עבד במשך שנים עבור החברה לישראל ובמסגרת פעילותו היה מהראשונים אשר זיהו את הפוטנציאל לישראל של השקעה בתעשיות עתירות מדע, כמנוע המרכזי לצמיחתה. בתפקידו האחרון במגזר הפרטי שימש רוט כמבקר פנים בחברת כימיקלים לישראל.
רוט יהיה זם של פרויקטים חברתיים, ביניהם "נוער לשינוי חברתי" במכון ון ליר בירושלים, פורום המנהלים, המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי ואת צ.א.ל.ה צוותי אזרחים לשיפור החברה.
רוט אשר כבר בצעירותו היה חבר בארגון "שורת המתנדבים" שלחם בשחיתות, האמין בכל ליבו ביכולת של כל אזרח להוביל לשינוי חברתי ויזם במשך כל חייו הבוגרים, ובעיקר ב-30 שנה האחרונות לחייו מגוון רחב של ארגונים ופעילויות בתחום האזרחי והציבורי.
הופעה ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה במרכז האומות המאוחדות בניו-יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוט הוזמן להשתתף בטקס יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שהתקיים ב-27 בינואר 2016 ולנאום (באנגלית) מעל דוכן הנואמים באולם העצרת הכללית במרכז האומות המאוחדות בני-יורק. רוט סיפר על התלאות שעבר בשואה כאשר, כילד בן 7, הוסתר אצל משפחת איכרים בכפר קטן בהולנד. הוא סיים את נאומו במשפט הבא:
כחברה, מוטלת עלינו ההתחייבות לזכור ולהבין את הלקחים שלמדנו מהשואה, כדי שישמשו לנו תמרור-אזהרה לאן מובילים שנאה עיוורת וגזענות.
— מאמר שכתב דוד רוט, בנו של חיים רוט וסגן נציג ישראל באו"ם, בפורום של פוקס ניוז ב-27 בינואר 2016
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על חיים רוט, באתר יד ושם
- לשרוד את השואה: חיים רוט, סרטון בערוץ יד ושם ביוטיוב
- הצעה חלופית למימון הוצאות המלחמה/חיים רוט, באתר מרכז אדוה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על הענקת הפרס, באתר יד ושם
- ^ עדותו של רוט בכתבה בעיתון "הארץ" בתאריך 22/11/2019 על מקס ליאונס, לרגל פטירתו בגיל 97 בחודש נובמבר 2019; על ליאונס ראו גם בכתובת [ http://www.jrj.co.il/BRPortal/br/p102.jsp?arc=1871980]