חיים שניאור זלמן שניאורסון
 | |||||
| לידה |
1813 תקע"ג ליובאוויטש | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1879 (בגיל 66 בערך) ד' בטבת ה'תר"ם ליאדי | ||||
| מקום קבורה | ליאדי | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית  | ||||
| מקום מגורים | לובביץ' ליאדי | ||||
| מקום פעילות | לובביץ' ליאדי | ||||
| תקופת הפעילות |
1869–1879 (כ־10 שנים) | ||||
| השתייכות |
חסידות חב"ד | ||||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||||
| רבותיו | האדמו"ר האמצעי הצמח צדק | ||||
| בת זוג | חיה | ||||
| שם השושלת |
משפחת שניאורסון | ||||
| אב | הצמח צדק | ||||
| אם | חיה מושקא שניאורסון (אנ') | ||||
| צאצאים |
| ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה |
תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית | ||||
  | |||||
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי (ה'תקע"ג 1813 - ד' בטבת ה'תר"ם, 19 בדצמבר 1879) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליאדי (אנ') ובנו השלישי של האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהרחש"ז נולד בעיירה לובביץ' לאביו ולאמו הרבנית חיה מושקא (אנ'). בשנת ה'תקע"ג (1813)[1], כמה חודשים לאחר פטירת זקנו האדמו"ר הזקן מחב"ד, ונקרא על שמו.
היה תלמידו של סבו האדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקות סבו בשנת ה'תקפ"ח (1828), קיבל אביו את נשיאות חסידות חב"ד, ובנו שניאור זלמן, למד אצלו. בבחרותו חלה במחלה קשה, ואביו הצ"צ הוסיף לו את השם "חיים". כאשר חסידות חב"ד הלכה והתעצמה ואלפי חסידים הגיעו ללובביץ', נרתם גם הוא לעזרת אביו הצמח צדק שמינה אותו לחזור את דרושי החסידות שלו בפני החסידים ולהשיב על שאלותיהם הן בעניינים של עבודת השם והן בעניינים גשמיים[2].
שם אשתו חיה, שם חותנו ישעי' מהאמיל[3].
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרכ"ו (1866), קיבל אחיו הצעיר שמואל את נשיאות התנועה. אך הוא נשאר להתגורר יותר משנתיים בליובאוויטש, בסמיכות לאחיו. בחודש אב שנת תרכ"ח (1868) עבר לעיירה לאדי[4], מקום מגורי זקנו שעל שמו הוא נקרא בצטטו את הפסוק "דור רביעי ישובו הנה.."[5] (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן) והקים את חסידות חב"ד-ליאדי[4][5]. נפטר בד' טבת ה'תר"ם, 19 בדצמבר 1879.
לאחר פטירתו התפלגה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו יצחק דובער שניאורסון מחבר ספר "סידור מהרי"ד" שנשאר בעיר ליאדי. וחלקם קיבלו את הנהגת חתנו רבי לוי יצחק גוטרמן (לוי יצחק גוטרמן (Q108828526)) מסירוטשין (צאצא לאדמו"רי ראדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד). רבי לוי יצחק העביר את מרכז החסידות שלו לעירו סירוטשין[6], אך בסוף ימיו עבר לוורשה שבפולין ושם נפטר בכ"ג בטבת ה'תרס"ה (1904)[7].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רבי יצחק דובער שניאורסון, ממשיך דרכו כאדמו"ר חסידות חב"ד-לאדי.
- בתו סטערנא, אשתו הראשונה של אחיו רבי שמואל שניאורסון ונפטרה כשלושה חודשים לאחר חתונתה
- בתו הרבנית ראדא[8], הייתה נשואה בנישואין ראשונים עם בן דודה שניאור (בן רבי יעקב שניאורסון בן הצמח צדק) ובנישואים שניים התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן.
כתב יד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמה מכתבים ממנו נדפסו בספר 'מבית הגנזים'[9].
באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה של כמה כרכים של מאמרי חסידות שאמר, חלקם בכתב ידו,[10] ותיאור של כמה דרושים שלא עלתה סריקה מהם.[11]
אילן שושלת אדמו"רי חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עץ שושלת אדמו"רי חב"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.png)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמרם בלוי, "בית ליאדי: אדמו"רי ליאדי, כ"ק אדמו"ר מהרחש"ז, מהריד"ב, מהרליוי"צ", היכל הבעש"ט גיליון י"ח עמודים צ"ז-קל"ו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר ממנו, Anash.org
- רבי חיים שניאור זלמן שניאורסאהן - הרחש"ז אתר mytzadik
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בעבר היה מקובל שנולד "בערך בשנת תקע"ד-1814", אך לאחר שהתגלו מפקדי מחוז אורשא משנות 1834 ו-1851, התברר בוודאות שרבי חיים שניאור זלמן נולד בשנת 1813. ראה אגרות קודש הצמח צדק מהדורת תשע"ג עמוד קכא
- ^ עמרם בלוי, היכל הבעש"ט גליון י"ח
- ^ אגרות קודש הצמח צדק עמוד קכ"ב ובהערה, הערות וביאורים גיליון א'קא ע' 116
- ^ 1 2 אז"ר, תולדות משפחת שניאורזאהן, האסיף, תרמ"ט, עמ' 169 - מוזכר שהכתרה רשמית שלו על ידי הרבנים בלאדי הייתה שנה לאחר בואו; ”כשנה אחרי בואו ללאדי מלאו הרבנים את ידו להיות "רבי" וילבישהו בגדי משי לבנים” ובעמוד לפני (168) מוזכר שהוא עבר לעיירה בחודש אב תרכ"ח.
- ^ 1 2 חיים מאיר היילמן כותב ”..ובערך בשנת תרכ"ט קבע דירתו בלאדי מקום מושב רבינו הגדול נ"ע [=הכוונה לסבא רבא שלו רבי שניאור זלמן מלאדי] והחזיר עטרת רבנות ליאדי ליושנה (בבואו אמר דור רביעי ישובו הנה כו')” (חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד קכ"ב)
- ^ לפי האסיף, משנת תרמ"ט עמוד 179 - חוג פעולתו של רבי לוי יצחק היה קטן מאוד
- ^ אודותיו ראה: עמרם בלוי, פרדס חב"ד, תשס"ה גיליון 15 עמודים 121-138
- ^ לא היה ידוע השם שלה (שלשלת היחס, עמוד כ"ט, הערה 159) עד שבשנת תשע"ג התגלה מסמכי רישום מפקד העיירה ליובאוויטש (אג"ק צ"צ עמודים: 12-15 ועמודים קכא-קכג)
- ^ מבית הגנזים, עמודים שכד-שכז. קישור
- ^ ביניהם, כרטיסים:
- כרטיס 112, במנוע החיפוש כתוב: "112; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
- כרטיס 125, במנוע החיפוש כתוב: "125; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
- כרטיס 132, במנוע החיפוש כתוב: "132; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
- כרטיס 186, במנוע החיפוש כתוב: "186; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
- כרטיס 291 "דרושי אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי, אדמו"ר מהרי"ד מלאדי"
- כרטיס 301, דרושים בגוכתי"ק: אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי *
- ^ כנראה העתקות מספריות אחרות. כגון:
- כרטיס 807 "צילום כת"י מאנ. 1347. כנראה דרושי, אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי, אדמו"ר מהרי"ד מלאדי"
- ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
- ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
- ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
- ^ לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
- ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
- ^ צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
- ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
- ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף. - ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
- ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
- ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
- ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
- ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
- ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
- ^
1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)
| תקופת חייו של הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון על ציר הזמן |
|---|
 |