חנינאי כהנא בן הונא גאון
רב חנינאי (או אחונאי) כהנא בן הונא גאון - הגאון ה-13 בשלשלת הגאונים אשר בישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.[דרושה הבהרה]
רב חנינאי היה כהן, והראה את ציפייתו לבניית בית המקדש בכך שהיה מגדל את צפורן אצבעו להיות מוכן לעבודת המליקה של קרבן עופות על המזבח.[1]
תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נוסחת רוב כתבי היד של אגרת רב שרירא גאון, כיהן רב חנינאי כראש ישיבת סורא במשך חמש שנים, משנת ד' תקכ"ט עד ד' תקל"ד.
חיבוריו ופסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי עדותו של רב האי גאון הייתה בידו תשובה הלכתית של רב חנינאי כהנא גאון[2] וכמו כן כמה מפסקיו ומפירושיו מופיעים בספר הלכות גדולות.
אחד מן המפורסמים מבין פסקיו של רב חנינאי הוא קביעתו ההלכתית שרשאי אב להוריש כל נכסיו לבן אחד מבין מספר בניו - גם אם אינו הבכור, זאת כדעתו של התנא רבי יוחנן בן ברוקה.[3]
יש מציינים את גדלותו של הרב חנינאי כהנא בכך שבנוסף לקבלת התיאור "אדונינו", הרב האי גאון ראה צורך להסתמך עליו כנוסף לפסק דין מפורש של שמואל (אמורא).[4][דרוש מקור]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אטלס עץ חיים חלק ד דף שכא (אוצר הגאונים למסכת תענית, דף ל)
- ^ תשובת רה"ג, הובא בשערי צדק ח"ד סימן יב
- ^ יש בידינו פס"ד שכתב אדונינו מר רב חנינאי כהא בר הונא ריש מתיבתא..דהלכה כרבי יוחנן ב"ב(תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ל שדברי השכיב מרע קיימין להוריש כל נכסיו לבן א' ולא שייר כלום לשאר בניו)-תשובת רה"ג שערי צדק תשובות הגאונים דף קד (ירושלים תשכ"ו
- ^ הערה בספר הלכות גדולות, הלכות נחלות, דף תקנ
