חרבונה
חַרְבוֹנָה או חַרְבוֹנָא, דמות מקראית, הוא אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.
כמו חלקים אחרים הנאמרים בקול רם על ידי כל הקהל במגילה בחלק מהעדות נהגו לומר גם קטע זה בקול.
זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש בקרב חז"ל הטוענים כי אליהו הנביא היה זה שהזכיר את העץ שעשה המן[1], והוא התחפש לחרבונה כדי להזכיר זאת למלך. מנגד, רבי אליעזר טוען כי חרבונה היה רשע: ”אף חרבונה רשע באותה עצה היה, כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח”[2].
בסיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר המלך מגלה בחמתו כי המן יעץ לו להשמיד את עמה של אסתר המלכה, מופיע חרבונה ומזכיר למלך כי לא זו בלבד יעץ המן, ”גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמישים אמה”, וכששומע זאת המלך הוא מצווה לתלות את המן עצמו על העץ שהכין למרדכי.
במדרש ילקוט שמעוני[3] (מובא גם בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר לאחר קריאת המגילה) מופיעה אימרה בדבר מעלתו של חרבונה: "חרבונה זכור לטוב".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רות וולפיש, "תפקידן של דמויות המשנֶה במגילת אסתר", בתוך: אמנון בזק (עורך), הדסה היא אסתר: ספר זיכרון להדסה אסתר (דסי) רבינוביץ ז"ל; קובץ מאמרים על מגילת אסתר, מהדורה שנייה, אלון שבות: תבונות, תשנ"ט, עמ' 141–149
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על חרבונה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבן עזרא, מגילת אסתר ז, ט. וכן בפרקי דר' אליעזר נ:י.
- ^ בבלי מגילה טז, א
- ^ ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנט, באתר ויקיטקסט
