חשבונאות ניהולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
הנהלת חשבונות כפולה
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
תקן חשבונאות
בסיס דיווח
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
לשכת יועצי מס בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי

חשבונאות ניהולית (Management accounting או Managerial accounting) היא ענף בחשבונאות העוסק בשימוש בנתונים חשבונאיים של העסק על ידי מנהלים בתוך העסק, לצורכי קבלת החלטות, תכנון, בקרה, פיקוח, תמחור ועוד.

מטרות החשבונאות הניהולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשבונאות הניהולית עשויה לסייע למנהלים בארגון בין היתר במטרות הבאות:

  • ייעול כל מחלקה בארגון בפני עצמה - על ידי הערכת המידע הרלוונטי עבור כל מחלקה בנפרד
  • ביזור קבלת ההחלטות בארגון
  • בקרה ופיקוח על עמידת הארגון ביעדיו ועל עמידת כל מחלקה ביעדיה
  • תמחור מוצרים וקבלת החלטה אם כדאי לייצר ובאיזה מחיר כדאי למכור
  • השוואת אלטרנטיבות - קביעת האלטרנטיבה שתספק לארגון את הרווח המרבי (או מטרה אחרת אם מדובר במלכ"ר)

ישנן מגוון רחב של שיטות המשמשות בחשבונאות הניהולית להשגת מטרות אלו, בהן:

  • יצירת מרכזי רווח וקביעת מחירי העברה, על מנת לבזר את קבלת ההחלטות בארגון ולעודד כל מחלקה בפני עצמה להתייעלות
  • שיטות שונות של תמחיר, כל אחת עם יתרונות שונים, או עבור מצבים שונים

חשבונאות ניהולית וחשבונאות פיננסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לחשבונאות הפיננסית המיועדת למגוון גורמים בציבור הרחב - למשקיעים, לספקי אשראי, לספקים, ללקוחות, לרשויות המס, לגופים מאסדרים ועוד, החשבונאות הניהולית מיועדת למשתמשים שבתוך הארגון - למנהלים בדרגות הניהול השונות.

מהשוני במטרותיהן נובעים גם ההבדלים הבאים:

  • כללים קשיחים/גמישים - החשבונאות הפיננסית מיושמת על פי תקנים קשיחים שנקבעים על ידי גורמים שלפירמה אין שליטה עליהם (רשויות מס, חקיקה, גופי תקינה חשבונאית מקומיים או בינלאומיים וכו'). זאת על מנת למנוע מניפולציות בנתונים על מנת להשפיע על החלטותיהם של משקיעים, ספקי אשראי ועוד. כמו כן נועדו התקנים לאפשר דיווח אחיד בין חברות שונות וכן דיווח אחיד לאורך תקופות באותה החברה, מה שמאפשר למשקיעים לבצע השוואה בין אפשרויות ההשקעה השונות העומדות בפניהם.
    לעומת זאת החשבונאות הניהולית המיועדת לשימוש פנים-ארגוני אינה כפופה לכללים כלשהם, אלא כל גוף וכל מנהל יכול להתאימה לצרכיו.
  • ביקורת - מאותה סיבה, הדו"חות המופקים על ידי מערכת החשבונאות הפיננסית חייבים לעבור ביקורת על מנת למנוע חריגה מהכללים של התקינה,
    בעוד החשבונאות הניהולית אינה נדרשת לביקורת כלשהי.
  • הסתכלות על העבר או על העתיד - החשבונאות הפיננסית מספקת בעיקר מידע היסטורי, כיוון שמידע עתידי הוא ספקולטיבי ולא מהימן מספיק.
    החשבונאות הניהולית לעומת זאת מתמקדת בנתוני ההווה ובחיזוי העתיד, כיוון שמטרתה היא לסייע בקבלת החלטות ובתכנון, והיא נעזרת במידע ההיסטורי רק על מנת לחזות טוב יותר את העתיד.
  • תקופת הדיווח - החשבונאות הפיננסית מספקת דיווח אחת לתקופה - בדרך כלל תקופה ארוכה למדי של 3 חודשים או של 12 חודשים. זאת על מנת לספק למשתמשי הדוח מידע כללי ותמציתי, שיאפשר להם להבין את מצב הארגון בכללותו.
    החשבונאות הניהולית לעומת זאת, עקב הצורך של מנהלים לקבל החלטות לעיתים תכופות ולהגיב מהר לשינויים, מספקת למשתמשים מידע בפרקי זמן קצרים יותר, לעיתים אפילו מדי יום.
  • מידע כללי/מפורט - החשבונאות הפיננסית מספקת מידע על הארגון בכללותו באופן מצרפי - כך למשל היא תספק מידע על כלל עלות הייצור, אך לא בהכרח תספק מידע על התפלגותה של עלות זו בין המחלקות השונות בתוך הארגון.
    החשבונאות הניהולית לעומת זאת, על מנת לאפשר ניהול יעיל ומיטבי של כל מחלקה בארגון בפני עצמה, מאפשרת למשתמשיה קבלת מידע מפורט על כל חלק מהארגון בפני עצמו, ולא רק הסתכלות מצרפית.

למרות ההבדלים המהותיים ביניהן, לרוב יש חפיפה חלקית בין המידע שבו נעשה שימוש במערכת הדיווח של החשבונאות הפיננסית לבין המידע בו נעשה שימוש בחשבונאות הניהולית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהושע לבנת, מבוא לחשבונאות ניהולית ותמחיר (כרך א), בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 1992

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]