טאקה יונסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טאקה יונסקו
Take Ionescu
לידה 13 באוקטובר 1858 (יוליאני)
פלוישט, ולאכיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 1922 (בגיל 63)
רומא, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר סינאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הלאומית ליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טאקה יונסקורומנית: Take Ionescu‏; 25 באוקטובר 1858 - 2 ביוני 1922), מדינאי רומני מתון, עורך דין, עיתונאי ודיפלומט, אשר שימש כראש ממשלת רומניה לתקופה קצרה (בין ה-18 בדצמבר 1921 עד ה-19 בינואר 1922).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאקה יונסקו נולד בפלוישט למשפחה מהמעמד הבינוני-נמוך בשם דומיטרו גיצה יון. בשנות ילדותו שהה בבוקרשט לשם משפחתו עברה ומאוחר יותר בגיורגיו (Giurgiu). את לימודיו הגבוהים השלים באוניברסיטת סורבון בפריז, כדוקטור למשפטים.

בזמן לימודיו בפריז פגש באשתו לעתיד, בסיה ריצ'רד, סטודנטית אנגליה. הם נהפכו לבני הזוג בברייטון וב-1881 נישאו בנישואים אורתודוקסים בלונדון. בני הזוג התיישבו בבוקרשט אך לעיתים קרובות ביקרו באנגליה את משפחתה של בסיה.

טאקה פתח משרד עורכי דין מצליח והפך לנשיא אגודת עורכי הדין במחוז אילפוב ובבוקרשט.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור היה טאקה חבר במפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ולאחר הבחירות של 1884 שימש כנציג המפלגה בבית התחתון. בבחירות של 1888 נבחר כנציג עצמאי מטעם קראיובה לאחר שעזב את המפלגה, וב-1891 חבר למפלגה השמרנית.

בממשלתו של לסקר קטרג'יו שימש כשר הדתות והחינוך (1891-1895), ופעם נוספת בממשלתו של גאורגה קנטאקוזינו (אפריל 1899-ינואר 1900), וכשר החוץ בשתי ממשלותיו של קנטאקוזינו (ינואר-יולי 1900; 1904-1907).

ב-13 ביוני 1920 מונה כשר החוץ תפקיד בו שירת עד 16 בדצמבר 1921. ב-18 בדצמבר 1921 נבחר כראש ממשלת רומניה, אך כיהן בתפקיד זה חודש בלבד לאחר הצעת אי אמון מצידו של המלך פרדיננד שקיווה להחזיר את אלכסנדרו אוורסקו לשלטון.

אחרי ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך ביקורו באיטליה בקיץ 1922 לקה יונסקו במחלת טיפוס הבטן ונפטר בסנטריום ברומא.

יחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 1914 הבטיח טאקה יונסקו להעניק אמנציפציה ליהודים, שהתבטאה בעיקר בהבטחה למתן אזרחות ליהודים אשר השתתפו במלחמת הבלקן השנייה לצד רומניה, אך צעדים אלה התבטלו עם בחירתו של יון ק. ברטיאנו כראש ממשלה בינואר 1914.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאקה יונסקו בוויקישיתוף


הקודם:
אלכסנדרו אוורסקו
ראשי ממשלת רומניה הבא:
יון ק. ברטיאנו