טודור ארגזי

טודור ארגזי
Tudor Arghezi

לידה	21 במאי 1880 בוקרשט, נסיכות רומניה (הנסיכויות המאוחדות)
פטירה	14 ביולי 1967 (בגיל 87) בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה
שם לידה	יון נ. תאודורסקו Ion N.Theodorescu
מדינה	רומניה
שם עט	Ioan Theodorescu
מקום לימודים	המכללה הלאומית "ספנטול סאבה"
שפות היצירה	רומנית
תקופת הפעילות	מ-27 ביולי 1896
צאצאים	Mitzura Arghezi, Baruțu T. Arghezi, Eli Lotar
פרסים והוקרה	פרס הרדר (1965) אות המסדר הכוכב של רומניה (1960) Hero of Socialist Labour (1965)
חתימה

הדיוקן של טודור ארגזי על בול רומני

טודור ארגזי (ברומנית: Tudor Arghezi), שם העט של יון נ. תאודורסקו (Ion N. Theodorescu)‏ (21 במאי 1889 - 14 ביולי 1967) היה משורר, סופר, מחזאי ועורך רומני.

נעוריו, נזירותו ותחילת עבודתו העיתונאית

טודור ארגזי נולד בבוקרשט, רומניה, בשם יון נ. תאודורסקו ולפי טענתו, את שם העט, יצר, מהשם הלטיני של נהר הארג'ש, Argesis. בפועל, Ergesi או Ergezi לא היה אלא שם המשפחה של אמו, רוזליה (רוז'י), משרתת ממוצא סקלרי-גרמני ילידת הכפר ולאכיצה (בהונגרית - סנטקרסטבאניה, קרוב לבראשוב, בטרנסילבניה) שהוריה היו ז'וז'אנה אגושטון מוולאכיצה ויאנוש ארגזי או ארגזי, כורה רומי-קתולי ממוצא גרמני מבוקובינה. רוזליה ארגזי הגיעה בגיל 17 לבוקרשט כדי למצוא עבודה. האב של הסופר היה נאיה תאודורסקו, קונדיטור רומני בבוקרשט שלא התחתן רשמית עם רוזליה ארגזי. ליון תאודורסקו - טודור ארגזי היה עוד אח בכור למחצה - אלכסנדרו פרבולסקו -שנולד מקשר זוגי לא רשמי של אמו עם הסוחר הרומני מנולה פרבולסקו מבוקרשט. ארגזי למד בבית הספר היסודי ע"ש "פטראקה פויינארו" ולאחר מכן בגימנסיה "דימיטריה קנטמיר" וב"בית הספר התיכון על שם הרדוש סאווה". בגלל המצב הכלכלי במשפחתו היה צריך לפרנס את עצמו מגיל 11 ועשה זאת במתן שיעורי עזר. בגיל 16, תחת שם העט "יון תאו" (Ion Theo), פרסם את השיר הראשון, "לאבי" (Tatălui meu). השיר פורסם בכתב העת הליגה האורתודוקסית, שנערך על ידי אלכסנדרו מצ'דונסקי (Alexandru Macedonski) ובמוסף הספרותי של אותו כתב עת פרסם עוד 14 שירים. בכתב עת זה פרסם צעיר נוסף, גריגורה פישקולסקו (Grigore Pişculescu), מי שנודע לאחר מכן בשם העט גאלא גאלאקטיון, והשניים התיידדו, ידידות שנמשכה שנים רבות. תחת שם העט "יון ת. ארגזי" הוא פרסם בכתבי עת שונים. בגלל המצוקה הכלכלית נאלץ להפסיק את לימודיו ולאחר שעמד במבחן בכימיה, עבד כטכנאי בבית חרושת לסוכר עד 1899. בגיל 19 נכנס למנזר ולאחר חצי שנה של חניכות במנזר צ'רניקה, מונה לדיאקון במיטרופוליה של בוקרשט. מאוחר יותר, בכתביו, סיפר ארגזי שלא הייתה לו משיכה לדת, להפך, היה אתאיסט וכניסתו למנזר הייתה מטעמי נוחיות, בהתבסס על כך שהיה לו דוד בתפקיד רם דרג בכנסייה. הוא נשאר במנזר עד שנת 1904, כשפתח יחד עם שותף כתב עת משלו בשם Linia Dreaptă ( ליניה דריאפטה "הקו הישר", שברומנית יש לו גם משמעות של "הקו הימני"). כתב עת זה חדל להופיע אחרי 5 גיליונות.

היציאה מרומניה

טודור ארגזי המשיך לפרסם בכתבי עת שונים ונטה אחרי סימבוליזם והזצסיון הווינאי ומשום כך התפלמס בעיתונים עם גאורגה פאנו מכתב העת ז'ונימיה בנושא הספרות המודרניסטית של התקופה. אהובתו באותה תקופה, קונסטנצה זיסו (Constanţa Zissu), נסעה לצרפת וב-30 בינואר 1905 ילדה את בנם, Eliazar Lotar Teodorescu (אליעזר לוטר תאודורסקו), מי שהיה לצלם הקולנוע אלי לוטר. ארגזי המודאג נסע בעקבותיהם, ישב זמן מה בפריז ולאחר מכן בפריבור, שבשווייץ, שם כתב שירים והשתתף בקורסים של אוניברסיטת פריבור. האווירה הקתולית לא מצאה חן בעיניו, לכן עבר לז'נבה, שם למד באוניברסיטה המקומית ולפרנסתו עבד אצל צורף.

דברי ביקורת שנכתבו על ידו על דיכוי מרד האיכרים ברומניה, ב-1907, גרמו לכך שמשטרת שווייץ החלה להשגיח על תנועותיו. ב-1909 יצא אל איטליה וב-1910 שב לרומניה.

השיבה לרומניה, המלחמה והמאסר

בית הקפה Casa Capşa בתצלום משנת 1900

לאחר שובו לרומניה, ב-1910, ארגזי היה פעיל מאוד בתחום היצירתי והפובליציסטי. הוא פרסם שירים, מאמרים, ביקורת אמנותית, טורים סטיריים ועוד בכתבי עת רבים, שב לשיתוף הפעולה עם גאלה גלקטיון וכמבקר אמנות יצא להגנה על שמו הטוב של הצייר שטפאן לוקיאן, שבגלל בעיותיו הרפואיות נחשד בכך שהוא חותם על ציורים שאחרים מכינים עבורו. ארגזי הפגין נוכחות קבועה בחוג היוצרים שנוצר סביב Kübler Café ולפעמים גם בחוג של בית הקפה Casa Capşa.

בתקופה זו ארגזי התקרב מאוד לפוליטיקאי ואספן האמנות אלכסנדרו בוגדן-פיטשט (Alexandru Bogdan-Piteşti), ואפילו הקדיש לו פואמה. השניים, יחד עם גאלא גאלאקטיון ואישים אחרים, בעיקר אמנים פלסטיים, השתתפו בחוג של אדריאן מאניו (Adrian Maniu), ליד גן צ'ישמיג'יו.

לקראת ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ארגזי כתב מאמרים נגד הצטרפות רומניה לצד ההסכמה הלבבית ותבע להפנות את שאיפות רומניה לצירוף שטחי בסרביה. ב-1916 הצטרפה רומניה למלחמה וכוחות גרמנים כבשו חלקים גדולים ממנה, כולל הבירה, בוקרשט. ארגזי, שנשאר בבוקרשט, ערך עיתון ששימש כשופר שלטונות הכיבוש הגרמנים והתחתן עם פאראסקיבה בורדה (Paraschiva Burda). כששוחררה בוקרשט מהכיבוש הגרמני, ארגזי, יחד עם עוד 11 עיתונאים וסופרים, הועמד לדין באשמת שיתוף פעולה עם האויב ונידון לעונש מאסר. כעבור שנה זכה לחנינה בעקבות השתדלותו של ניקולאה יורגה.

בין מלחמות העולם

בשנים 1919–1920 ארגזי השתתף בכתב העת "הייֶנה" (Hiena הצבוע) ובשנים 1922–1923 היה העורך הראשי של כתב העת "קוּג'ט רומנסק" (Cuget românesc )(מחשבה רומנית). ב-1927, לאחר עיכובים רבים, התפרסם כרך השירים הראשון של ארגזי, "מילים מתאימות". מ-1928 הפיק ופרסם את העיתון, שבהמשך הפך לשבועון, Bilete de papagal (כרטיסים של תוכי).

מיצירותיו

• "מילים מתאימות" Cuvinte potrivite 1927 שירים.
• "איקונין מעץ" Icoane de lemn 1929 רשימות קצרות.
• "השער השחור" Poarta neagră 1930 רשימות קצרות.
• "רשימות קצרות מארץ קוטי" Tablete din Ţara de Kuty 1933 סיפורים בנוסח ג'ונתן סוויפט.
• "עיני אם האל" Ochii Maicii Domnului 1934
• "ספרון של ערב" 1935 Cărticica de seară שירים.
• "בית העלמין הבשורה הטובה" Cimitirul Buna-Vestire 1934 רומן אלגורי.
• "חרוזים" Versuri 1936
• "מה נטפלת אלי, רוח?"Ce-ai cu mine vântule? 1937
• "לינה" Lina 1942 רומן.
• "אמינסקו" Eminescu 1943 מחקר ביקורתי.
• "חרוזים נבחרים" Versuri alese 1946
• "כרטיסים לתוכי" Bilete de papagal 1946
• "המכוורת" Prisaca 1948 פואמות לילדים.
• "תמונות נוף" 1907-Peizaje 1955
• "דפים מהעבר" 1955 Pagini din trecut פובליציסטיקה.
• "שירת האדם" Cântare omului 1955
• "עלים" Frunze 1961
• "פואמות חדשות" Poeme noi 1963
• "קצבים" Cadenţe 1964
• "הברות" Silabe 1965
• "פה ושם" Răzleţe 1965
• "חרוזים ארוכים" Versuri lungi 1965
• "ריתמוסים" Ritmuri 1966
• "תפילות" Litanii 1967
• "הלילה" Noaptea 1967

יצירות בהשראתו

• הגובלן "שירת האדם" מאת יון ניקודים (1963) הנמצא במטה האומות המאוחדות בניו יורק

לקריאה נוספת

• אלכסנדרו פירו, "היסטוריה של הספרות הרומנית מראשיתה ועד היום", הוצאת UNIVERS, בוקרשט, 1981.
• István Ferenczes - Arghezi-Ergézi, documentar, Editura Harghita, Miercurea-Ciuc 2015

קישורים חיצוניים

• Cultura - Cei mai prolifici 10 mari scriitori romani (ברומנית)
• טודור ארגזי - טבלה כרונולוגית (ברומנית)
• וידאו בו מופיעים טודור ארגזי, בִתו וביתו(הקישור אינו פעיל) (ברומנית)
• Zenovie Cârlugea recenzie la Arghezi-Ergézi - documentar de István Ferenczes în Portal Măiastra - sub egida Uniunii Scriitorilor din România anul XII, 2016 nr. 1 (46) p.8
• זינוביה קרלוג'ה - רוויו לתחקיר "ארגזי-ארגשי" מאת אישטוואן פרנצשי 2016
• טודור ארגזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• טודור ארגזי (1880-1967), דף שער בספרייה הלאומית