טום מורלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טום מורלו
Tom Morello
טום מורלו
טום מורלו
לידה 30 במאי 1964 (בן 59)
הארלם, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה תומאס בפטיסט מורלו
שם במה The Nightwatchman עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ניו יורק, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1980
מקום לימודים תיכון ליברטיוויל, אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק נגן גיטרה
סוגה פאנק (Funk) מטאל, רוק אלטרנטיבי
ראפקור, מטאל אלטרנטיבי
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Epic
tommorello.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס בפטיסט מורלואנגלית: Thomas Baptist Morello; נולד ב-30 במאי 1964), מוכר בכינוי The Nightwatchman ("איש משמרת הלילה"), הוא נגן גיטרה זוכה פרס גראמי, הידוע בעיקר על חלקו בלהקות רייג' אגיינסט דה משין ואודיוסלייב. בנוסף לפעילויותיו המוזיקליות, הוא גם פעיל פוליטי גלוי וחבר בארגון ה-IWW, ארגון פועלים אמריקאי בעל צביון אנרכו-סינדיקליסטי וקומוניסטי.

מורלו הוא אחד מ-20 נגני הגיטרה הנמנים במאמר "20 הגיטריסטים החדשים הטובים" במגזין רולינג סטון. הוא דורג במקום ה-40 באותו המגזין ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים".[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייג' אגיינסט דה משין (1991-2000; 2007-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רייג' אגיינסט דה משין

תחילת דרכה של הלהקה הייתה לא שגרתית. מורלו ביקר מועדון בלוס אנג'לס בו זאק דה לה רוחה שר. לאחר שקרא את יצירותיו של דה לה רוחה, טום ביקש ממנו להיות הסולן של להקה חדשה. מורלו גייס את בראד וילק, מתופף שנכשל בבחינות ללהקתו הקודמת של מורלו, לוק-אפ, ודה לה רוחה הציג את השניים לחברו טים קומרפורד. הארבעה הרכיבו להקה חדשה, רייג' אגיינסט דה משין.

רייג' הייתה להקה מוצלחת מאוד, בייחוד בצפון אמריקה ואירופה. האלבום הראשון, הקרוי על שמם, מזוהה על ידי מעריצים בזכות החדשנות בנגינת הגיטרה של מורלו, וכן במקוריותו (שהרי היה אחד האלבומים ששילבו רוק והיפ הופ). מורלו ביטא את גישתו לגבי כתיבת שירים בתקופה זו כפוליטית באופן גלוי:

"שיר טוב צריך לגרום לך לרצות לרקוע ברגליך ולהשיג בחורה. שיר נהדר צריך להחריב מכוניות משטרה ולהצית את הפרוורים. אני מעוניין רק בכתיבת שירים נהדרים."

כעבור ארבע שנים של שקט ושמועות לגבי פירוק, הלהקה הוציאה את אלבומה השני, Evil Empire. האלבום מתרחק בסגנונו מסגנון המטאל בגיטרה מהאלבום הראשון. האלבום היה ניסויי בטבעו והציג את יכולתו של מורלו להשתמש בגיטרה בדרכים משונות.

בשנת 1999 הלהקה הוציאה את The Battle of Los Angeles, אלבומם המוצלח ביותר. בסוף שנת 2000, הלהקה הוציאה אלבום נוסף בשם Renegades. זמן קצר לאחר ההוצאה לאור של האלבום דה לה רוחה עזב את הלהקה, ושאר חבריה אמרו כי הם רוצים להמשיך ליצור מוזיקה יחדיו.

ב-29 באפריל 2007 הלהקה התאחדה בפסטיבל מוזיקה. הציפייה הייתה שזה יהיה אירוע חד פעמי, אך הלהקה הופיעה יחדיו לאחר מכן במספר אירועים. כמו כן, בינואר 2008 רייג' התאחדה שוב בשביל להופיע בסיבוב הופעות באוסטרליה וניו זילנד.

אודיוסלייב (2001-2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אודיוסלייב

כאשר דה לה רוחה עזב את הלהקה, יתר חברי הלהקה התחילו לעבוד עם הסולן לשעבר של להקת סאונדגארדן, כריס קורנל, לפי הצעתו של המפיק ריק רובין. בתחילה, שם הלהקה היה סיביליאן, אך חבריה שינו את שמה זמן קצר לפני צאת אלבומם הראשון.

הלהקה הוציאה את אלבומה הראשון, הקרוי על שמה, ב-19 בנובמבר 2002. האלבום גרף ביקורות חיוביות, והייתה לו הצלחה מסחרית רבה, בהגיעו למעמד פלטינה משולש.

הלהקה הוציאה את אלבומה השני, Out of Exile, ב-24 במאי 2005. בשבוע הראשון האלבום הגיע למקום הראשון במכירות, ואף הגיע למעמד פלטינה. באותה שנה, הם הוציאו DVD המתעד את מסעם כלהקת הרוק האמריקנית הראשונה המנגנת במופע בקובה. אלבומה השלישי של הלהקה, Revelations, יצא לאור בסתיו 2006. אודיוסלייב פורקה כתוצאה מעזיבתו של הסולן קורנל, עקב "קונפליקטים בלתי ניתנים לפתרון". הלהקה התאחדה עם זאק דה לה רוחה והמשיכה את הלהקה הקודמת, רייג' אגיינסט דה משין.

מיזמי צד נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורלו מופיע במשחק המחשב Guitar Hero III:Legends of Rock כ"בוס גיטרה" במועדון לילה, הוא ה"בוס" הראשון מתוך שלושה. על מנת להתקדם בקריירה, על השחקן לעבור בהצלחה "קרב גיטרה", בו עליו לנגן חלק מיצירה ייחודית שמורלו הלחין והקליט במיוחד למשחק. ביצירה מורלו שילב כמה מהאפקטים המפורסמים שלו.[2] לאחר הבסתו השחקן יכול לנגן כדמותו של מורלו ובגיטרה המיוחדת שלו.

טכניקות גיטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורלו ידוע בסגנון הגיטרה שלו, שכולל ריפים מעורבים של פאנק ומטאל וצלילים בהשראת היפ הופ. ניגון הגיטרה שלו מאופיין בשימוש אינטנסיבי של תיבות אפקטים, כגון דיליי, אפקטי מודולציה שונים, ווה, דיסטורשן, שינוי גובה הצליל, פידבק וכן אחרים בדרכים ושילובים יצירתיים. כאשר משבחים אותו, מציינים את שימוש הגיטרה המיוחד שלו. במקום פריטת המיתרים בפשטות, חלק מתמרוניו כוללים מעברים בין שני פיקאפים - אחד דלוק והשני כבוי - בעודו משפשף את ידיו על המיתרים מעל הפיקאפים, באחרים הוא משתמש בפיקאפ של הגשר, שהוא האפקט בו השתמש בשיר המפורסם בגלל צליל השריטות בשיר "Bulls on Parade"). יתר על כן, הוא משתמש בטכניקות כמו פריטה בעזרת עיפרון, כמו בשיר "Cochise" ושפשוף מפתח ברגים על המיתרים למשך כל השיר ("People of the Sun").

השקפות ואקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, מורלו השתתף בטקס החנוכה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ובמהלך הטקס הוא הרים שלט עם הטקסט "Ceasefire Now" (בעברית: "הפסקת אש עכשיו"). נאומו של מורלו לא התייחס ישירות לסכסוך הישראלי-פלסטיני אלא התמקד בהיסטוריה של הלהקה ובמאבק בתוך הלהקה לגבי קבלתה להיכל התהילה. מורלו העביר מסר של העצמה, והציע פעולות שונות שאנשים יכולים לנקוט, בהתאם לאמונותיהם ולנסיבות שלהם, כמו הצטרפות לארגון עובדים, הקמת עיתון מחתרתי, מעורבות במחאה או יצירת להקות משלהם.[3]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוק אפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייג' אגיינסט דה משין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודיוסלייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה נייטוצ'מן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוס ספרינגסטין וה-E סטריט בנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • High Hopes ‏ (2014)

פרופטס אוף רייג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Prophets Of Rage ‏ (2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "100 Greatest Guitarists of All Time". Rolling Stone.
  2. ^ "זוכה פרס הגרמי, טום מורלו, יופיע בגיטאר הירו 3". JustPressPlay.net.
  3. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏גיטריסט "רייג' אגיינסט דה מאשין" קיבל פרס - והניף שלט: "הפסקת אש עכשיו", באתר ‏מאקו‏, 5 בנובמבר 2023