טוני לביא

ד"ר טוני לביא (3 בפברואר 1940) הוא חוקר במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן ומרצה לשעבר במכללת לוינסקי לחינוך. עבודת הדוקטור שלו עוסקת במחשבת הבריאה על פי משנת המקובל הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא נולד בתל אביב. למד בבית הספר היסודי גאולה. יצא לעבודה בגיל 13 ובמקביל למד בתיכון ערב. שיחק כדורגל בקבוצת הנערים של מכבי תל אביב, ובגיל 17 שיחק בקבוצה הבוגרת^[1]. בשנת 1958 התגייס לצה"ל ושירת במחנה ג'וליס. השתתף כחייל מילואים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור בגזרה המרכזית של מדבר סיני.

עם שחרורו מצה"ל (1961) למד את מקצוע היהלומים והחל לעסוק בתחום. בשנת 1965 רכש מפעל ברחוב עמק יזרעאל בתל אביב, ועסק בייצור וייצוא יהלומים. בשנת 1967 התקבל כחבר בורסת היהלומים הישראלית.

עיקרי משנתו ועיקרי קשריו הפילוסופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976, לרגל עסקיו, התגורר מספר שנים באנטוורפן שבבלגיה. במהלך שהותו שם עמד בקשר עם קבוצת חברים שעסקו בחשיבה פילוסופית. הקבוצה, שכינתה את עצמה 'בני אדם', דנה בעיקר בנושא 'חופש הרצון'. בתקופה זו כתב את ספרו הראשון התודעה השבויה – מסה על הבחירה החופשית, שיצא בהוצאת רשפים בשנת תשמ"ד. בספר כותב לביא שהאדם הוא יצור המורכב משני יצרים מנוגדים הגורמים לכך שהוא אינו חופשי בהתנהלותו. שכלו של אדם אינו מסוגל להכריע הכרעות רצוניות אלא לנתח מצבים ולהעלות אפשרויות שונות של דרכי פעולה. במהלך השנים הוא התחזק בהכרה שאין להבנה השכלית השפעה על הרצון, ולכן תפקידה של יכולת החשיבה הוא לשרת את רצון האדם ולספק לו מידע בלבד^[1]. הכרעותיו הרצוניות של אדם מבטאים את מהותו הקבועה מלכתחילה. החשיבה היא תופעה שבסיסה קוגניטיבי, והרצון עולה באדם באופן שרירותי וקונאטיבי. 'בחירה' ו'חופש' הם מושגים סותרים: 'בחירה' הוא מושג שניתן להשיגו, ואילו 'חופש' לא ניתן להשגה. הספר מסתיים במשפט: "האדם כעלה נידף ברוח".

בשנת 1980 פרש מעולם העסקים כדי לעסוק בהגות. במהלך השנים 1982-1978 כתב שני ספרים: אדם אייכה – מחשבה רגש אמונה אידיאל (הוצאת רשפים, תשמ"ו). הספר קרוי "על שום הקריאה הקדמונית של אלוהים לאדם, קריאה המסמלת ראשיתה של דרך ארוכה שבה האדם מחפש את עצמו". הספר מבטא חיפוש עצמי באמצעות דיון במספר רב של תופעות ומושגים שהם חלק מחייו של האדם, ובהם: האחריות העצמית, מהות האישיות, הכעס, הכבוד, אופטימיות ופסימיות, גאונות ושיגעון, מחשבה ומיסטיקה, החלום ועוד. לאחריו נכתב הספר זעקת הממשות - הויה אלוהים אדם (הוצאת רשפים, תשמ"ז). בספר מבטא לביא את הגיגיו על 'הדבר כשהוא לעצמו'. הספר נכתב לפני שלביא נחשף לתורת הקבלה, ולדבריו בדיעבד התברר שתכניו כוללים רעיונות התואמים במדויק את רעיונותיה. הספר מצביע על הצורך של המציאות הארצית בקיום ישות עליונה המכוונת את הדברים. הספר עוסק בין היתר בחוק הסתירה, מקור האמת, הספד הממשות הגשמית, הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית, לידה ומוות כמפגש עם הטהור, חשבון נפש ועוד. הספר מסתיים במשפט: "האמונה - ככל שתהיה - היא כל האדם".

טוני לביא קיים קשרים הדוקים בעיקר עם שני אנשי רוח: פרופ' ישעיהו ליבוביץ ופרופ' שלמה גיורא שוהם. הוא נפגש עם ליבוביץ במשך שנים, בדרך כלל בימי שישי. השיחות עסקו בסוגיות בפילוסופיה כללית ויהודית, באקטואליה ובקלקולי המין האנושי. בעקבות השיחות הוציא לביא את הספר מה שלמעלה ומה שלמטה (הוצאת הד ארצי, אור יהודה תשנ"ז). הדיונים הפילוסופיים בספר עוסקים בנושאים פילוסופיים כמו מבריאת העולם, חופש הרצון, מהות המציאות הנבראת ותכלית האדם. לשיחותיו של לביא עם פרופ' שוהם הצטרפו אנשי רוח מתחומים שונים. בשלב מסוים הגיע מספר המשתתפים למעל מאה איש. הנושאים הנידונים קשורים למחשבת ישראל.

בשנת 1993 החל לביא לעסוק בתורת הקבלה, שבה ראה תורה אינטימית, בניגוד לפילוסופיה הכללית הקרה. עיסוקו בתחום זה החל בשיחות שניהל במשך ארבע שנים עם המקובל הרב עקיבא אורצל, תלמידו של הרב שלמה בנימין אשלג, בנו של "בעל הסולם". לדברי לביא, גדולתה של קבלת הרב אשלג בכך שהפכה את תורת הקבלה ממיתוס לאתוס. את השיחות הוציא לביא בספר אלוהים הרב והפילוסוף – סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י (הוצאת זמורה ביתן, אור יהודה תשס"ה).

בשנת תשס"ב הגיש את עבודת הדוקטור שלו, שנכתבה במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן תחת הנחייתו של ד"ר אבי אלקיים. העבודה עוסקת במחשבת הבריאה על פי משנת המקובל הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם".

ספרו סוד הבריאה – תורת האלוהות ותכלית האדם בקבלת הרי"ל אשלג (מוסד ביאליק, תשס"ח) עוסק במקור האדם, השתלשלות מבנה נפשו במהלך ירידתו עד לעולם השפל, ומסלול גאולתו והשגת תכליתו. הספר מתאר את התהליכים שהניעו את בריאת העולם. לדברי לביא, המעבר מאין-סוף לסוף הוא הגורם האחראי לצביון השונה שהאור האלוהי מקבל אצל בני האדם. תכלית בני האדם לחתור להשבת אותה נקודת מבט של מקורם. נקודת המבט האלוהית ניתנת להשגה כאשר האדם משלב בהתנהלותו שתי תכונות: רצון לקבל ורצון להשפיע. האדם בא לעולם כאשר התכונה האנוכית בולטת בהתנהלותו, ועליו להפוך למשפיע ולנותן לזולת.

מלכודת הדבש והעוקץ בקבלה – אלוהים, אדם ונחש (כנרת זמורה ביתן, אור יהודה תשע"א), הוא ספר המכוון לציבור הרחב ודן במשמעות בריאת העולם ובדרכם הראויה של בני האדם. הספר מתאר כיצד חברו בבני האדם שני צדדים זרים, אלוהי ואנושי, ואת הדרך המפותלת שבה הם צועדים להסרת היריבות ביניהם. האדם מחפש את אושרו, אולם מתורת הקבלה עולה שהוא אינו מסוגל להיות מאושר כל עוד הוא מיטלטל בין האור האלוהי המפעם בו ובין 'הנחש הקדמוני' האורב לטרפו. השגת האור האלוהי מגלה לאדם שהמסע של היחיד חייב להשתלב עם היחד תוך כדי קיום ערבות הדדית בין היחידים^[2]. הצורך לחיבור בין היחידים נובע מן ההכרה שהפיצול הוא תולדה של העולם הזה, ואילו במקור כולם מאוחדים וקשורים בעבותות אהבה בלתי תלויה באור האלוהי. בהסתמך על ספר הזהר לביא טוען שרק באמצעות החושך נגלה האור, וככל שהרוע קשה יותר כך מתגלה דרכו אור אלוהי גדול יותר. הספר קורא לאדם חמסע פסיכו-לוגיסטי שאמור לשחררו ממלכודת היצרים היריבים ולתת לו משמעות שמעל לזמן.

מסע עשר הספירות בקבלה - מאלוהות לאנושות ובחזרה (הוצאת גוונים, תל אביב תשע"ג) עוסק במשנתם של האר"י והרב אשלג. הספר מתאר כיצד הופכת בכתבי הרב אשלג תורת הקבלה לאתוס, תורה המשתלבת בחיי התרבות האנושית. הספר משרטט את מערכת היחסים שבין האלוהות לבני האדם ובין אדם לאדם. הספר עוקב אחר מסע עשר ספירותיה של המציאות הנבראת ובמשמעות המסע הפסיכו-לוגי שחווים בני אדם. הספר מעמיד תורת חינוך קבלית שבה נחשפים מסרים ערכיים החבויים לדברי לביא בבריאת העולם.

מסע במערה האפלטונית - אדם בסוד נגלה ונסתר (הוצאת סטימצקי, תל אביב תשע"ט) - הספר עוסק במסע האנושי האוצר בתוכו יסוד קמאי נסתר המכוון פסיכולוגית את יצורי אנוש לאחדות על דרך השלילה. הספר דן בשאלות יסוד ובניסיונות לפיצוח היסוד הקמאי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע במערה האפלטונית - אדם בסוד נגלה ונסתר, ישראל 2019
מסע עשר הספירות בקבלה - מאלוהות לאנושות ובחזרה, ישראל 2013
מלכודת הדבש והעוקץ בקבלה – אלוהים, אדם ונחש, כנרת זמורה-ביתן, ישראל 2011
סוד הבריאה – תורת האלוהות ותכלית האדם בקבלת הרי"ל אשלג, מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח
אלוהים הרב והפילוסוף – סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י (שיחות בין טוני לביא ובין המקובל הרב עקיבא אורצל), כנרת זמורה-ביתן, ישראל 2004
מחשבת הבריאה במשנת ר' יהודה לייב הלוי אשלג, עבודת דוקטור אוניברסיטת בר-אילן
מה שלמעלה ומה שלמטה (דיאלוגים בין ישעיהו ליבוביץ ובין טוני לביא), ספרית מעריב, אור יהודה 1997
זעקת הממשות - הויה אלוהים אדם, רשפים, תל אביב 1986
אדם אייכה – מחשבה רגש אמונה אידיאל, רשפים, תל אביב 1985
התודעה השבויה – מסה על הבחירה החופשית, רשפים, תל אביב 1984