טליה אילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טליה אילן
לידה 19 באוקטובר 1971 (בת 52)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קלרינט, פסנתר
שיתופי פעולה בולטים תזמורת הבמה הישראלית, תזמורת הקמפוס
בן או בת זוג אי-אן שו עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.taliailan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טליה אילן (נולדה ב-19 באוקטובר 1971) היא מנצחת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טליה אילן נולדה בתל אביב ולמדה בבית הספר לאמנויות ע"ש תלמה ילין. היא התחילה את דרכה כפסנתרנית, אך במהרה עברה לניצוח. כצעד להכרה מקרוב של התזמורת החלה לנגן בקלרינט. בנעוריה הרבתה לבקר בחזרות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שם ישבה עם פרטיטורות ולמדה מן המנצחים.[1] אחרי השירות הצבאי למדה כלכלה באוניברסיטת תל אביב ובמקביל למדה ניצוח אצל מנדי רודן, באקדמיה למוזיקה בירושלים וסיימה תואר שני ותעודת אמן בניצוח תזמורת.

לאחר שירותה הצבאי נסעה ללונדון, שם השתלמה אצל מייקל טילסון תומאס, אצלו למדה את כל הסימפוניות של גוסטב מאהלר.[2]

בנוסף, השתלמה אצל המנצחים דניאל בארנבוים בגרמניה, וכן אצל ז'ולט נאג', ובכיתות אמן בינלאומיות באירופה ובארצות הברית.

הקונצרט הראשון שעליו ניצחה אילן היה במשכנות שאננים, על הרכב של מוזיקה חדשה. בהמשך ניגשה לתחרות ניצוח בצ'כיה וזכתה בפרס הראשון, שהיה ניצוח על התזמורת הפילהרמונית יאנאצ'ק מאוסטרבה. לאחר סיום לימודיה החלה לנצח על "תזמורת הקמפוס" ברמת השרון ובמקביל עבדה גם עם תזמורת הבמה הישראלית, בניהולו של רוני פורת. מאז 2006, אז עזב פורת את התזמורת, כיהנה אילן כמנצחת הראשית שלה. כעזר לעבודתה העבירה אילן השתלמות למורים למוזיקה מטעם משרד החינוך.[2] היא סיימה את תפקידה כמנהלת שתי התזמורות באוגוסט 2019.

ב-2017 ניצחה לראשונה על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בנוסף ניצחה בישראל על התזמורת הסימפונית חיפה, תזמורת האופרה הקאמרית הישראלית אשדוד, התזמורת הקאמרית הישראלית, סימפונט רעננה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, התזמורת האנדלוסית הישראלית, תזמורת הבמה הישראלית ותזמורת הקמפוס.

מתחילת 2019 משמשת אילן כעורכת מוזיקלית בתחנת הרדיו כאן קול המוסיקה.

טליה אילן נשואה למנצח הסיני אי-אן שו והם הורים לשתי בנות. שוּ ואילן מחליפים זה את זה על דוכן המנצחים במקרה הצורך. לפני נישואיהם נסעה לסין, שם ניצחה על "מעשה בחייל" של איגור סטרווינסקי בכנסייה המרכזית של מקאו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]