טרבור רייבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טרבור רבין)
טרבור רייבין
Trevor Rabin
לידה 13 בינואר 1954 (בן 70)
דרום אפריקהדרום אפריקה יוהנסבורג, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Trevor Charles Rabin עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות דרום אפריקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Parktown Boys' High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק מתקדם, הארד רוק, רוק, מוזיקת פופ, פיוז'ן ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, גיטרה בס, כלי מקלדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Capricorn Records, Varèse Sarabande, הוליווד רקורדס, Jet Records, אטקו רקורדס, אלקטרה רקורדס, RPM Records, ווייס רקורדס, קריסליס רקורדס, One Way עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ryan Rabin עריכת הנתון בוויקינתונים
trevorrabin.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרבור צ'ארלס רביןאנגלית: Trevor Charles Rabin; נולד ב-13 בינואר 1954) הוא מוזיקאי, פזמונאי, גיטריסט ומלחין סרטים יהודי-דרום אפריקאי. רבין, חבר להקת הרוק המתקדם הפופולרית "יס" במשך תשע שנים, אחראי על פסקולי קולנוע רבים, בהם פסקולי הסרטים "ארמגדון", "אוצר לאומי", "אוצר לאומי: ספר הסודות", "קון אייר", "שחק אותה סמארט", "בחורים רעים 2" ו"עקיצה ב-60 שניות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבין נולד למשפחת אמני מוזיקה קלאסית ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, שהתנגדה לאפרטהייד בדרום אפריקה. אביו גודפרי היה כנר בתזמורת הפילהרמונית של יוהנסבורג, וממשפחה יהודית ששמה במקור היה "רבינוביץ". סבו של אביו היה חזן בליטא. אמו היא גיורת.

הוריו דחפו אותו לתחום מוזיקת הרוק, בעוד שרבין גילה עניין דווקא במוזיקה קלאסית. לפני שגילה את חיבתו לגיטרה, ניגן מעט בפסנתר. בגיל 16 נתגלה בידי מפיק תקליטים מקומי והיה לנגן אולפן במבחר סגנונות מוזיקליים. בתחילת דרכו הושפע בעיקר מהמלחינים הקלאסיים ארנולד שנברג ופיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, וכן מהביטלס, מקליף ריצ'רד ומג'ימי הנדריקס.

בגיל 19 התגייס לצבא דרום אפריקה ושירת ביחידת בידור במשך שנה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Rabbitt"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיע לראשונה כנער בלהקות הרוק המקומיות "המסה הצבורה" ו"חופש הילדים", ומשם המשיך להופיע כגיטריסט ונגן באס עם מספר להקות ג'אז בדרום אפריקה. את הפריצה שלו עשה בשנת 1972 כשהקים את להקת הרוק "Rabbitt" ביחד עם חברי להקת "המסה הצבורה". רבין היה לסולן ולגיטריסט הראשי של הלהקה, שזכתה להצלחה גדולה ברחבי דרום אפריקה בשנת 1975, כשהוציאה את אלבומה הראשון "Boys Will Be Boys".

בשנת 1977 הוציאה הלהקה את אלבומה השני "A Croak and a Grunt in the Night". רבין, שהיה שותף להפקת האלבום, זכה בעבור עבודתו בפרס המוזיקה הלאומי של דרום אפריקה. בעקבות הפופולריות הרבה שצברו לעצמם, גילתה חברת התקליטים האמריקאית "Capricorn Records" עניין בהפקת אלבום ללהקה, אולם המשא ומתן לא צלח בשל הגבלות בינלאומיות שהוטלו על דרום אפריקה באותה תקופה.

כתוצאה מכישלון הפריצה הבינלאומית עזב רבין את הלהקה ואת דרום אפריקה לטובת לונדון. חבריו ללהקת "Rabbitt" הוציאו בלעדיו את אלבומם השלישי ומיד לאחר מכן התפרקו. "Rabbitt" נחשבת עד היום ללהקת הרוק הטובה ביותר שיצאה מדרום אפריקה[דרוש מקור].

"יס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אלבום הסולו השלישי שלו נפגש רבין עם הבסיסט כריס סקווייר, ממקימי להקת הרוק המתקדם הפופולרית "יס" והמתופף הלהקה אלן ווייט. סקוויר ווייט אהבו את הרעיונות של רבין, וביחד החליטו לשתף פעולה בתחילת 1982.

בשנת 1983 רבין הצטרף להרכב להקת "יס", שכלל מלבד ווייט וסקווייר גם את הזמר הבריטי ג'ון אנדרסון ואת המוזיקאי הבריטי טוני קיי, רבין שימש כגיטריסט וזמר רקע. באותה שנה היה רבין שותף עיקרי ומכריע לעשיית האלבום "90125", שמכר למעלה משישה מיליון עותקים והיה למצליח ביותר בתולדות הלהקה.

רבין היה בין הכותבים של הסינגל המפורסם "Owner of a Lonely Heart" שהגיע לראש מצעד הפזמונים של "בילבורד הוט 100", הישג השיא של הלהקה עד היום.

הסינגל "Cinema" שגם אותו כתב והפיק רבין זיכה את הלהקה בשנת 1985 בפרס גראמי בקטגוריית הופעת הרוק האינסטרומנטלית, פרס גראמי היה ליחיד בתולדות הלהקה. רבין כמעט והחמיץ את סיבוב ההופעות לאלבום לאחר שנפצע בבריכה בבית המלון בו שהה.

בשנת 1987 הוציאה להקת יס את אלבומה ה-12 במספר "Big Generator". האלבום זכה להצלחה כלכלית יחסית, אך מלבד סינגלים בודדים שזכו להצלחה אותם שר רבין כסולן ראשי, האלבום לא התקרב לשחזר את הצלחת האלבום הקודם. חוסר הצלחת האלבום יוחס בעיקר לחילוקי הדעות שהתגלו בין חברי הלהקה, בין היתר גם בין רבין עצמו והסולן הראשי אנדרסון, חילוקי דעות שגרמו בסופו של דבר לעזיבתו של אנדרסון לאחר סיבוב ההופעות של האלבום.

בשנת 1989 הוציאה הלהקה את האלבום "Union" בו שיתפה הלהקה פעולה עם הלהקה "Anderson Bruford Wakeman Howe" אותה הקים אנדרסון. את הסינגל המצליח מתוך האלבום "Lift Me Up" הפיק רבין וכתב ביחד עם כריס סקווייר. את אלבומו האחרון עם הלהקה "Talk" הוציא רבין בשנת 1994, האלבום היה לכושל ביותר של הלהקה מזה 20 שנים מבחינה מקצועית ומסחרית. בשנת 1995 עזב רשמית את הלהקה.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 הוציא רבין את אלבום הסולו הראשון שלו "Trevor Rabin", אלבום רוק בין תשעה שירים לו היה שותף גם אביו של רבין גודפרי. בזמן שעבד על אלבומי הסולו שלו מצא רבין זמן גם לעזור בתור מפיק מוזיקלי למוזיקאים צעירים ומבטיחים מדרום אפריקה. בשנת 1979 הוציא את אלבומו השני "Face to Face", בעל מלודיות רוק בדומה לאלבומו הראשון. שני אלבומיו הראשונים של רבין לא זכו להצלחה, זאת גם בשל העובדה שבאותם זמנים סגנון הפאנק רוק החל לתפוס תאוצה. ב-1981 הוציא בהפקה משותפת עם להקת "הקינקס" את אלבומו השלישי "Wolf", באלבום שיתף רבין פעולה עם המוזיקאי הסקוטי המפורסם ג'ק ברוק ועם המתופף האנגלי סיימון פיליפס. בשנת 1989 הוציא את אלבום הסולו המפורסם בקריירה שלו "Can't Look Away", את האלבום הפיק רבין ביחד עם המפיק המוזיקלי הקנדי בוב אזרין. הסינגל המצליח מתוך האלבום "Something to Hold On To" זכה בפרס גראמי לקליפ הווידאו הטוב ביותר. רבין הוציא בשנת 2003 את שני אלבומי הסולו האחרונים שלו "Live in LA" ו"90124", באלבומים שילב את להיטיו עם להקת "יס".

הלחנת פסקולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את להקת "יס" פנה להלחנת סרטים, את הפסקול הקולנועי הראשון שלו כתב לסרט הפעולה "מרדף הצללים". בשנת 1997 הלחין ביחד עם מארק מנסינה את פסקול סרט האקשן "קון אייר". ב-1998 יצר רבין ביחד עם המלחין הבריטי הארי גרגסון ויליאמס את הפסקול המפורסם והמושקע של "ארמגדון", השניים יצרו יחד גם את פסקול הסרט "אויב המדינה". ב-1999 הלחין את הפסקול של סרט המתח "ים כחול עמוק".

בשנת 2000 היה רבין אחראי על פסקול דרמת הספורט "לזכור את הטיטאנים" וסרטי הפעולה "עקיצה ב-60 שניות ו"היום השישי". ב-2001 הלחין רבין את הפסקול של מותחן הפעולה העתידני "האחד" ושל הדרמה המוזיקלית "רוק סטאר". ב-2002 הלחין את פסקול קומדיית הפעולה "באד קומפני" ו"לא דופקות חשבון". ב-2003 הלחין את הפסקולים של קומדיות הפעולה "בחורים רעים 2" ו"קנגורו ג'ק". ב-2004 יצר רבין את פסקול שובר הקופות "אוצר לאומי", סרט האימה "מגרש השדים: ההתחלה" וסרט המרוצים "מהיר ללא גבולות". ב-2005 הלחין את פסקול סרט המלחמה "שחרור בעורף האויב" ודרמת הספורט "המאמן קרטר".

ב-2006 הלחין את הפסקולים למותחן האימה "נחשים על המטוס", לדרמות התעופה "המגן", "פלייבויס" ולסרטי הספורט "שביל התהילה" ו"כנופיה במגרש". ב-2007 הלחין את הפסקול ההמשך של שובר הקופות אוצר לאומי, "אוצר לאומי: ספר הסודות" ואת פסקול הקומדיה "פעלולן לנצח". ב-2008 היה אחראי על פסקול קומדיית הפעולה "שחק אותה סמארט". ב-2009 הלחין את פסקול סרט האנימציה "כוח G" וסרט הפעולה הבדיוני "המירוץ להר המכשפות". ב-2010 הלחין את פסקול פנטזיית הקוסמות "שוליית המכשף" וב-2011 את פסקול סרט הפעולה הבדיוני "אני מספר ארבע"

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבין נשי לשלי מיי ואב לילד אחד ראיין, שמשמש כמתופף בלהקת האינדי רוק "Grouplove".

אלבומים עם להקת "Rabbitt"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1975) -"Boys Will Be Boys"
  • (1977) -"A Croak and A Grunt in the Night"
  • (1977) -"Morning Light"
  • (1978) -"Limited Souvenir Edition "

אלבומים עם להקת "יס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקולים שהלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרבור רייבין בוויקישיתוף