ידעיה הפניני
| לידה |
1270 בזייה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1340 (בגיל 70 בערך) |
| השקפה דתית |
יהדות |
| תחומי עניין |
פילוסופיה יהודית, תלמוד, תיקון המידות, הלכה |
| עיסוק |
פילוסוף, משורר, רב, סופר |
| מדינה |
צרפת, כתר אראגון |
  | |
רבי יְדַעְיָה בן אברהם הפניני הבֶּדֶרְשִׂי, ובשמו המקורי בשפה האוקסיטנית En Bonet אֶן בּוֹנֵט (בערך 1270 ה'ל' – בערך 1340 ה'ק'), היה רופא, משורר ופילוסוף יהודי. נולד בבזייה בפרובאנס, ובצעירותו עבר להתגורר בברצלונה שבספרד. אביו היה רבי אברהם בן יצחק בֶּדֶרְשִׂי. כונה "הפניני" על שם שיריו השקולים כפנינים.
נודע בעבור ספרו "בחינת עולם", ספר מוסר מצומצם בן שלושים ושבעה פרקים הכתוב בלשון מליצית, שהיה פופולרי במהלך הדורות, ואף חוברו עליו פירושים, ביניהם פירוש מאת הרב יום-טוב ליפמן הלר.
רבי ידעיה הפניני העריץ את הרמב"ם וגישתו הפילוסופית גם בתקופה שבה היו עדיין שנויים במחלוקת קשה. בעקבות חרם הרשב"א על לימוד פילוסופיה מתחת לגיל 25 חיבר את "כתב התנצלות" שלו, המלמד זכות על העיסוק בפילוסופיה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בחינת עולם - מוסר השכל על העולם הזה, והדרכים המובילות לחיי העולם הבא, כולל 37 פרקים קצרים
- בקשת הממין - חיבורו הראשון, מליצה שכל מילותיה מתחילות באות מ', נדפסה בסוף ספרו בחינת עולם
- הפרדס - משלי מוסר, קושטא רע"ו
- חובב נשים (צלצל כנפים) - נגד הספר "מנחת יהודה שונא הנשים" של יהודה אבן שבתאי
- לשון זהב - ביאור מאמרי חז"ל ממדרש תהילים
- כתב התנצלות
- אגרות התשובה - 39 תשובות לשאלות פילוסופיות
חיבורים נוספים שלו כוללים ביאור מחקרי על הסיפורים במדרש תנחומא, פרקי דרבי אליעזר ומדרש תהילים, פירוש על פרקי אבות ואגדות התלמוד בסדר נזיקין. שד"ל מייחס לו גם את החיבור "אות נפש" הכולל ביאור רחב על פירוש האבן עזרא על התורה", אך אחרים מייחסים פירוש זה לרבי אשר קרשקש.
הספר מבחר הפנינים יוחס לו בטעות, אך למעשה הספר נכתב על ידי שלמה אבן גבירול ולא על ידי ידעיה הבדרשי, הואיל והוא מוזכר בפירושו של שלמה פרחון שהיה פרשן במאה ה-12, כספר חכמות של אבן גבירול, ור' ידעיה חי רק במאה ה-13.[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 131)
- הרב משה טולידאנו, פירושים פילוסופיים של רבי ידעיה הפניני, בהוצאת 'אוצרות המגרב', ה'תשע"ג.
- הרב יוסף ווייסע, תולדות המחבר, בתוך "בחינות עולם" מהדורת וורשה, תרכ"ד, באתר אוצר החכמה. (נדפס לראשונה בכוכבי יצחק ה)
- אברהם מאיר וויס, שמות חכמים, עו [א] ובהערה 17, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפניני, ידעיה, בקשת הממין, באתר היברובוקס
- הפניני, ידעיה, לשון הזהב, ויניציאה שנט, באתר היברובוקס
- הפניני, ידעיה, פרדס, קושטא רעו, באתר היברובוקס
- כתב התנצלות באתר דעת
- ספר בחינת עולם באתר דעת
- לשון זהב
- כתב יד, בחינת עולם, פריס, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- פירוש האגדות למסכת הוריות נדפס בתוך אוצר הפירושים על מסכת הוריות, תל אביב 1933.
אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ידעיה בן אברהם הבדרשי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ידעיה הפניני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אברהם מאיר הברמן (מחבר הערך), מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ידעיה הפניני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 586-588, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי החוקרת שרה כ"ץ, ייתכן שנכתב כהקדמה לספר "תיקון מידות הנפש", ראה: "אבן גבירול כבעליו של ספר 'מבחר הפנינים'", שרה כ"ץ, מתוך: פיתוחים פתוחים ואטורים - עיוני מחקר ביצירת שלמה אבן גבירול; וכן 'על מחברו של ספר 'מבחר הפנינים', סיני קג עמ' קפ - קפב; וראה גם: יהודה רצהבי, 'מקורותיו הערביים של 'מבחר הפנינים', סיני קב, עמ' צז - קס.
