יהדות אוזבקיסטן

**יהדות אוזבקיסטן**
	כתובה מאוזבקיסטן
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
	ישראל, ארצות הברית, אוזבקיסטן
שפות
	בוכרית, עברית, יידיש, אוזבקית, רוסית
דת
	יהדות

יהדות אוזבקיסטן היא קהילה יהודית גדולה שהתקיימה באזור מרכז אסיה באוזבקיסטן של היום. בשיאה הגיעה לכ-200,000 איש, וכיום נותרו בה אלפים בודדים.

מוצאם ושמם של בני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידיעות מפורשות על יצירה רוחנית של יהודי אוזבקיסטן קיימות רק מן המאה ה-14. בהיותם על צומת דרכי המסחר היגרו יהודים מאוזבקיסטן לכוזריה ולסין, והתנועה העיקרית בין העולם המוסלמי לבין אטיל בירת כוזריה עברה דרך צפון אוזבקיסטן.^[1]

קהילת יהדות אוזבקיסטן נחלקת לשתי קבוצות: רבים מבני הקהילה נקראים יהודים אשכנזים ומוצאם הוא מאירופה - גרמניה, פולין והחלק האירופי של ברית המועצות (כיום אוקראינה ובלארוס), כאשר במהלך מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מפני הכיבוש הנאצי והגיעו לאוזבקיסטן כפליטים.

הקהילה הנוספת היא קהילת היהודים הבוכרים הנמנים עם אחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, ויש אף המתארכים את ראשיתה לתקופת חורבן בית ראשון. מוצאם של הבוכרים הוא מאזור בבל או פרס, דבר המוכח גם על פי הניב בו הם מדברים (ניב טג'יקי ממוצא פרסי, להבדיל מהאוזבקית שהיא שפה ממוצא טורקי) המופיע בתפילות של בני העדה. בנוסף, שמות המשפחה של יהודי אוזבקיסטן מצביעים על יהודים מקהילות דוברות איראנית שנטמעו בקהילה האוזבקית הקדומה.^[1]

הקהילה הבוכרית באוזבקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הקהילה מוכרים כיום בעיקר בשם בוכרים – שם שניתן ליהודים שחיו אז באמירות בוכרה אך בשם זה נקראים גם יהודים מאזור ח'אנות חיווה וח'אנות קוקנד שגם בהן היו קהילות יהודיות גדולות. כיום סוברת ההנחה שמקורם של יהודי אוזבקיסטן הבוכרים הוא בגולי גלות בבל שהגיעו אליה מבבל או מממלכת פרס והקהילה נחשבת לקהילה היהודית העתיקה ביותר מבין קהילות ישראל למעט קהילת בבל לשעבר.

אזור אוזבקיסטן היה אחד האזורים המרכזיים באימפריה הפרסית כפי שתוארה במגילת אסתר ובה ישבו גדולי האימפריה.

לפי אטימולוגיה עממית, הערים בוכרה (או כפי שהיו כותבים בני העדה בעבר, בוכרא) וסמרקנד הוקמו לפני כ-2,500 שנים, תקופה החופפת עם תקופת גלות ישראל ויהודה. לעומת זאת, האוכלוסייה המונגולית במוצאה (אוזבקים וטג'יקים) שכיום היא עיקרית בערים אלו, הגיעה לאזור שנים רבות לאחר מכן עם ג'ינגיס חאן.

לפי גרסאות אחדות שמות הערים בוכרה וסמרקנד קשורים ליהדות, שכן "בוכרא" בארמית זה בכור – ויש סיכוי שאחד מעשרת השבטים שגלו לאזור הקימו עיר זו (ראובן שהיה בכור יעקב, או שבט אפרים שהוכתר לבכור יעקב, "ואפרים בכורי הוא" (ספר ירמיה ל"א, ח')) והשם "סמרקנד" נחשב להלחם מילים של המילה "קנד" שפירושה עיר, והמילה "סמר" המזכירה את שמר, שם ההר שעליו הוקמה בירתה של ממלכת ישראל – שומרון.

ישנן עדויות על בית קברות באוזבקיסטן מלפני כ-1,500 שנים ובו מספר שמות יהודיים כגון "יוסף בר יעקב".

בזמן השלטון המונגולי של ג'ינג'ס חאן ושל טימור לנג נפגעו היהודים מאוד, אלפים נהרגו, אלפים נמכרו לעבדות ורבים הוכרחו להתאסלם.

לאורך כל השנים צמחו חיי הדת והקהילה היהודית באוזבקיסטן והיה שילוב בין התרבות המזרחית באוזבקיסטן לבין אורח החיים על פי הלכה היהודית.

הקהילה האשכנזית באוזבקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד ליהודים הבוכרים רוב יהודי אוזבקיסטן היו, ועודם כיום, יהודים אשכנזים. יהודים אלה החלו להגיע לאוזבקיסטן מאירופה עוד בתחילת המאה ה-20, אולם רובם נמלטו אליה בתקופת מלחמת העולם השנייה מפני הכיבוש הנאצי. באותה העת אוזבקיסטן פתחה את שעריה ליהודים רבים והייתה להם למקלט. יהודים אלו תרמו רבות לכלכלת אוזבקיסטן בכך שהם לימדו את האוכלוסייה המקומית את מקצועות העיסוק שלהם כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות, חקלאות ועוד. בנוסף למקצועות העיסוק אשר רכשו האוזבקים המקומיים הם גם החלו לדבר בשפת היידיש, שפתם של יהודי אשכנז. אלפים מהם נשארו באוזבקיסטן גם לאחר סוף המלחמה והקמת מדינת ישראל.

יהודי אוזבקיסטן בתקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המודרנית הגביל השלטון המוסלמי את התפתחות הקהילה. הכיבוש הרוסי במאה ה-19 נתקבל בברכה, במיוחד באותם מחוזות שהיו נתונים לשליטה ישירה של רוסיה ובהם קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא עם האוכלוסייה המוסלמית והיו במעמד שיהודי אירופה תחת שליטת הרוסים לא זכו לו, כמו למשל הזכות לבעלות על נכסי מקרקעין. בתקופת השלטון הרוסי היגרו לאוזבקיסטן, בעיקר לטשקנט, רבים מיהודי בוכרה, הם עסקו במסחר והגיעו לפריחה כלכלית. באותה תקופה תרמו יהודי אוזבקיסטן תרומות רבות ליישוב ארץ ישראל.

המשטר הסובייטי שחיסל את המסחר הפרטי הביא לכך ש-200,000 יהודי אוזבקיסטן עברו לעבוד במנהל המדינה, בתעשייה ובחקלאות. מלחמת העולם השנייה הפכה את אוזבקיסטן למרכז יהודי חשוב, כאשר יהודים שנמלטו מאירופה הכבושה בידי הנאצים מצאו שם מקלט. רובם התיישבו בטשקנט ומוסדות יהודיים מרכזיים במוסקבה העתיקו את משרדיהם לשם.

בשנות המלחמה הגיעו לאוזבקיסטן גם יהודים שהוגלו בידי הסובייטים מארצות מזרח אירופה, שהיו תחת שליטתם בשנה הראשונה של המלחמה. מבין יהודים אלה היו שעלו לארץ ישראל דרך פרס. אחרי המלחמה נשארו באוזבקיסטן רבים מיהודי אירופה, והשתלבו במינהל, בתעשייה ובחינוך. בימי המלחמה חלה התקרבות בינם לבין הקהילה היהודית הוותיקה באוזבקיסטן, בשל השפה הרוסית המשותפת ותחושת הגורל המשותף שהתעצמה בימי המלחמה.^[1]

יהודי אוזבקיסטן כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין של שנת 1959 נרשמו 94,344 יהודים באוזבקיסטן, 12 אחוזים באוכלוסייה הכללית, מהם 50,445 בבירה טשקנט.^[1]

בשנות ה-70 היה גל עלייה גדול מאוד מאוזבקיסטן בפרט ומברית המועצות בכלל, ומאוחר יותר היו עליות נוספות בעיקר בתחילת שנות ה-90 כחלק מהעלייה מברית המועצות שבהן עלו יהודים מאוזבקיסטן לישראל וחלק גם היגרו לארצות הברית.

נכון ל-2007 היו באוזבקיסטן פחות מ-5,000 יהודים.^[2]

בשנת 2008 במוזיאון ידיעת הארץ של סמרקנד נפתחה תערוכה המוקדשת ליהודי העיר.